פודקאסטים

התגלה מפכחת בת 1200 שנה

התגלה מפכחת בת 1200 שנה

ארכיאולוגים העובדים בישראל גילו שרידים של בית מלאכה להכנת סבון בשמן זית, בתי חווה ולוחות משחק מימי הביניים.

רשות העתיקות הודיעה על התגלית לאחר חפירה של חצי שנה בעיירה רהט שבדרום ישראל. בית המלאכה להכנת סבון, המכונה סבוניה, מתוארך לכ- 1200 שנה והוא העתיק מסוגו שנמצא בארץ.

ייצור סבון שמן זית מוזכר בכתבים מאז המאה העשירית לספירה וזה היה תעשייה משמעותית באזור מימי הביניים ועד ראשית המאה ה -20. בתהליך ייצור הסבון שימש שמן הזית כחומר הבסיס, מעורבב עם אפר המיוצר על ידי שריפת צמחי סודה סלסה (מלח מלח), המכילים אשלג ומים. התערובת התבשלה במשך כשבעה ימים, ולאחר מכן החומר הנוזלי הועבר לבריכה רדודה, שם הסבון התקשה כעשרה ימים עד שניתן לחתוך אותו לסורגים. אלה נערמו לייבוש נוסף, והתוצר הסופי היה מוכן לאחר תקופה נוספת של חודשיים. האתר ברהט מציג מתקנים הקשורים לתעשייה זו. חוקרי רשות העתיקות השיגו דגימות מהממצאים, במטרה לזהות את החומרים המשמשים בתהליך הייצור.

"זו הפעם הראשונה שמתגלה בית מלאכה לסבון עתיק כמו זה המאפשר לנו לשחזר את תהליך הייצור המסורתי של תעשיית הסבון", מסבירה ד"ר אלנה קוגן זהבי, מנהלת החפירות ברשות העתיקות. "מסיבה זו, זה די ייחודי. אנו מכירים מרכזים חשובים לייצור סבון מתקופה מאוחרת הרבה יותר - התקופה העות'מאנית. אלה התגלו בירושלים, בשכם, ביפו ובעזה. "

הארכיאולוגים חפרו באתר זה גם בניינים אחרים מימי הביניים וגילו כמה חפצים מעניינים. "אחד החללים התת-קרקעיים של הבניין העשיר הכיל ממצא מרגש נוסף", מסבירה סווטלנה טאליס, ארכיאולוגית של רשות העתיקות, "שופכת אור על חיי היומיום של התושבים - לוח גיר עגול המשמש למשחק אסטרטגיה שנקרא" טחנת הרוח ". ידוע כי המשחק הזה היה קיים כבר במאות ה -2 וה -3 לספירה (התקופה הרומית), והוא עדיין משוחק עד עצם היום הזה. "

בסמוך, נמצא גם לוח משחק שני המכונה "כלבי תן", או "חמישים ושמונה חורים". משחק זה שיחק לראשונה במצרים והוא התפשט לחלקים אחרים באגן הים התיכון ולמסופוטמיה בסביבות שנת 2000 לפני הספירה. בישראל הוא התגלה במגידו העתיקה ובתל בית שאן. שיחקו אותו שני שחקנים שזרקו קוביות או מקלות שקבעו את מספר המקומות לעבור בכל זריקה. נראה שמטרת המשחק הייתה נקודה ספציפית על הלוח.

מאות אנשים השתתפו בחפירה הארכיאולוגית, כולל סטודנטים באוניברסיטה ותושבי רהט הבדואים המקומיים. פאהיז אבו סאהיבן, ראש עיריית רהט, אומר כי "החפירה חשפה את שורשיה האיסלאמיים של רהט. אנו גאים בחפירה ושמחים שהיא התקיימה בשיתוף עם הקהילה המקומית. אנו נהנים מיחסים טובים עם רשות העתיקות והרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב ואנו מקווים להקים מרכז מבקרים שתיירים וקהילה מקומית יוכלו ליהנות ממנו. "

תמונה עליונה: הסבון מימי הביניים שהתגלה בחפירה ישראלית. צילום באדיבות רשות העתיקות


צפו בסרטון: בשערי האקדמיה מפגש ראשון - תגליות על עברנו. 35 ישראל פינקלשטיין (יולי 2021).