פודקאסטים

חפצי אמנות מהתקופה הביזנטית שהתגלו בישראל

חפצי אמנות מהתקופה הביזנטית שהתגלו בישראל

מערך פטיש ומסמרים שנערך לפני 1,400 שנה התגלה בצפון מערב ישראל בחפירה ארכיאולוגית של יישוב יהודי מהתקופה הביזנטית.

רשות העתיקות הודיעה על התגלית, שנעשתה בכפר אושה, סמוך לחיפה. ארכיאולוגים ומתנדבים חופרים במקום יישוב יהודי מרשים עם אמבטיות פולחניות, ושמן וגתות בהן עובדו שמן זית ויין במצב של טוהר פולחני.

"כ -20 פטישי ברזל רשומים ברשומות רשות העתיקות, רק שישה מהם מהתקופה הביזנטית", הגיבו יאיר עמיצור ועאיד בשאראת, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. "ידענו כבר שהמתיישבים באושה יצרו נרחב כלי זכוכית, מכיוון שמצאנו כוסות יין רבות ומנורות זכוכית יחד עם גושי זכוכית שהיו חומר הגלם; גילוי הפטיש, הציפורניים וסיגי הברזל הסמוכים מלמדים אותנו שהם ייצרו במקום גם כלי ברזל. "

לצד ענפים אלה, מתקני דחיסה מורכבים לייצור שמן זית ויין מעידים כי עיסוקם ומקור ההכנסה העיקרי של תושבי אושה היה עיבוד רחב היקף של התוצרת החקלאית של עצי הזית והגפנים שאותם טיפחו על מדרונות גבעות עדינים המקיפים. בסמוך לשמן ולגתות נחשפו שני מרחצאות פולחן חצובים בסלע עם קירות ומדרגות מטויחים, המתוארכים לתקופות הרומית והביזנטית, לפני כ- 1800 שנה. גילוי המרחצאות מצביע על כך שעובדי העיתונות היהודית דאגו לטהר את עצמם במרחצאות כדי לייצר שמן ויין טהורים פולחנית.

"היישוב אושה מוזכר במקורות היהודיים פעמים רבות בתקופות הרומית והביזנטית, ככפר בו התחדש מוסד הסנהדרין, לאחר חורבן בית המקדש בירושלים, ולאחר כישלון מרד בר כוכבא. בשנת 135 לספירה ", הוסיף יאיר עמיצור. "הסנהדרין הייתה המועצה היהודית המרכזית ובית המשפט למשפטים, ובראשה עמד הנשיא, רבן שמעון בן גמליאל השני, שניהל את תפקידו באושה, ואז בנו הרב יהודה הנשיא. כאן באושה גזרו רבני הסנהדרין גזירות כדי לאפשר לעם היהודי להתאושש לאחר המלחמה ברומאים, ולשחזר את החיים היהודיים בגליל.

"המקורות היהודיים מזכירים כי הרב יצחק נפחא היה תושב אושה, ושמו 'נפחא', שפירושו 'המפוח' מעיד שהוא עבד ככל הנראה כיצרן זכוכית. כוסות היין הרבות, מנורות הזכוכית וגושי הזכוכית מעידים על כך שתושבי אושה היו בקיאים באומנות נושבת הזכוכית. המרחצאות הטקסיים הסמוכים לבית הבתים מעידים כי חכמי הסנהדרין הקדישו תשומת לב מיוחדת לנושאי טוהר הטקס.

התמונה העליונה: פטיש הברזל והציפורניים בן 1,400 שנה. צילום יולי שוורץ, רשות העתיקות.


צפו בסרטון: פסיפס הציפורים בקיסריה (אוֹקְטוֹבֶּר 2021).