פודקאסטים

שורשי הדמוקרטיה מימי הביניים

שורשי הדמוקרטיה מימי הביניים

שורשי הדמוקרטיה מימי הביניים

מאת יורגן מולר

כתב העת לדמוקרטיה, כרך 26, מספר 3 (2015)

תקציר: נקודת קונצנזוס במה שמכונה "ויכוח הרצף" היא שבאירופה הקמת בניית המדינה לפיתוח האחריות הפוליטית, בסופו של דבר בצורה של דמוקרטיזציה, על ידי מאות שנים. ניתן לטעון שמצג שווא של הרצף האירופי. מוסדות אילוצים חזקים היו חלק משולב בצורת המשטר הפוליטי כאשר בניית המדינה בקנה מידה גדול החלה בעקבות המהפכה הצבאית של המאה השש עשרה. בוני מדינות אירופה נבדקו אפוא בכוח פוליטי כנגד, אך הצליחו גם לתעל סמכות באמצעות מוסדות קיימים. מהשוואה עם רוסיה עולה כי על בסיס זה צצו והשתרשו הן המדינה המודרנית והן הדמוקרטיה המודרנית במאות התשע עשרה וראשית המאה העשרים.

מבוא: האם בניית מדינה חייבת לקרות לפני שדמוקרטיזציה יכולה להתקדם? האם מדינות מתפתחות רבות נדרשות להמתין עד שהמדינה תחזק ותפקד יותר, ורק אז תעלה את השאלה כיצד להפוך לדמוקרטית? או שמא בניית המדינה והדמוקרטיזציה מתחזקות הדדית ולכן מתאימות להתקדם זו בזו? האם זה יכול להיות אפילו כך שהתמודדות עם הדמוקרטיזציה תחילה תקל על בניית המדינה בהמשך?

על שאלות אלה התמודדה בחריפות במסגרת הדיון שנקרא רצף. מספר חוקרים טענו כי בניית מדינה וחוקתיות ליברלית חייבים להקדים את הדמוקרטיזציה האלקטורלית אם הדמוקרטיה אמורה להשיג יציבות והעמקה. על בסיס זה, כמה מומחים הזהירו מפני המלכודות של "דמוקרטיזציה מוקדמת", "מעבר מחוץ לרצף" וביצוע "דמוקרטיזציה לאחור". המבקרים השיבו כי מאז שנפל הקומוניזם, כל המדינות התמודדו עם ציפיות דמוקרטיות חזקות ונרחבות שלא ניתן לדחות אותן ברטוריקה הטוענת לחוכמה של עיכוב. יתר על כן, חוקרים טענו כי אין מתח טבוע בין בניית מדינה לדמוקרטיזציה, בעוד שלא ניתן לומר את אותו דבר על אוטוקרטיה מתוך חשש כי כללים בלתי אישיים חזקים ומוסדות ביורוקרטיים יפגעו בהפעלת הכוח הסמכותני.


צפו בסרטון: האסלאם והמערב בהיסטוריה: מבוא (אוֹקְטוֹבֶּר 2021).