פודקאסטים

זרעי ענבים ביזנטיים בני 1500 שנה שהתגלו בישראל

זרעי ענבים ביזנטיים בני 1500 שנה שהתגלו בישראל

זרעי הענבים החרוכים, בני למעלה מ -1,500 שנה, שנמצאו בחפירת דרום ישראל שימשו לייצור "יין הנגב" - אחד היינות המשובחים והנחשבים ביותר בכל האימפריה הביזנטית.

זרעי הענבים נמצאו באתר חפירות חלוצה בנגב במהלך חפירה משותפת של אוניברסיטת חיפה ורשות העתיקות. לדברי פרופסור גיא בר-עוז מאוניברסיטת חיפה, מנהל החפירה, הגפנים הגדלות כיום בנגב הינן זנים אירופיים, ואילו גפן הנגב אבד לעולם. "התפקיד הבא שלנו הוא לשחזר את היין העתיק, ואולי בדרך זו נוכל לשחזר את טעמו ולהבין מה גרם ליין הנגב להיות כל כך משובח", אמר.

הארכיאולוגים מכירים את "יין הנגב" או "יין עזה" - על שם הנמל ממנו נשלח לכל קצוות האימפריה - ממקורות היסטוריים מהתקופה הביזנטית. יין זה נחשב לאיכותי מאוד והיה יקר מאוד. בחפירות מוקדמות יותר בנגב, ארכיאולוגים מצאו את הטרסות בהן גידלו את הגפנים, את היקבים שבהם ייצר יין ואת הכדים בהם הוחזק וייצא היין, אך זרעי הענבים עצמם לא נמצאו.

החפירה הנוכחית בגן הלאומי חלוצה, המהווה חלק ממחקר ביו-ארכיאולוגי שבדק את הסיבות לעלייתם ונפילתם של הביזנטים בנגב, מנוהלת על ידי בר-עוז וד"ר ליאור ויסברוד ממכון זינמן במכון אוניברסיטת חיפה, בשיתוף פעולה עם ד"ר טלי אריקסון-ג'יני מרשות העתיקות.

כמו במקומות אחרים בנגב, גם בנייני האבן בהלוצה - שבימי הזוהר שלה הייתה העיר הביזנטית החשובה ביותר בנגב - לא שרדו בגלל גניבת אבנים לאורך הדורות. אך, כפי שקורה לעתים קרובות בחפירות ארכיאולוגיות, הארכיאולוגים אכן מצאו את ממצאם הנדיר במזבלה. לדברי פרופסור בר-עוז, אשפות האשפה של העיר, או מתווכים, נשמרו שלמות כמעט לחלוטין וכעת הן מסמנות את גבולות העיר העתיקה. הם כל כך בולטים עד שאפשר לזהות אותם בתמונות לוויין, כמו אלה של Google Earth. כלי חרס ומטבעות שהתגלו בפסולת הצביעו על כך שהם הצטברו בעיקר במאות השישית עד השביעית לספירה, תקופה בה הייתה העיר בשיא הצלחתה הכלכלית. עם קריסתה העירונית של חלוצה באמצע המאה השביעית, מסיבות שעדיין לא היו ידועות לחלוטין, הופסקה פינוי הפסולת המאורגנת ונראה כי גם העיר עצמה וגם התווך סביבה ננטשו.

בערימות הפסולת הקדומות מצאו החוקרים ריכוז גבוה במיוחד של שברי כלי חרס המשמשים לאחסון, בישול והגשה, שכללו מספר לא מבוטל של קנקני עזה המשמשים לאחסון יין הנגב הקדום. הארכיאולוגים מצאו גם שפע של שרידים ביולוגיים, כולל עצמות של בעלי חיים: עצמות של דגי ים סוף ורכיכות מהים התיכון שיובאו לאתר, מה שהעיד על העושר העצום של תושבי העיר הביזנטית.

אולם גולת הכותרת היו מאות זרעי הענבים החרוכים הזעירים. לטענת הארכיאולוגים, זו הפעם הראשונה שנמצאים זרעי ענבים "נגביים", דבר שיספק הוכחה ישירה ראשונה מסוגה ליין שעובד במערב הנגב בימי קדם. חשיפת הזרעים הזעירים בערימות הפסולת לא הייתה קלה: לראשונה נעשה שימוש בשיטות חפירה קפדניות ועדינות במהלך החפירה שכללו ניפוי דק והשטה של ​​שרידים בוטניים, שצפים לאחר שקיעת האדמה. שיטות אלה אפשרו לחלץ את הממצא הבוטני מהחומר הביזנטי. לאחר שטיפת העפר וניפוי עדין של הממצאים נותר רק להפריד בין הממצאים הבוטניים, שכללו זרעים, בורות ושרידי צמחים, לבין עצמות בעלי חיים קטנות, שכללו שרידי מכרסמים שנמשכו לאשפה, על פי פרופ '. בר-עוז.

השלב הבא של המחקר הוא איחוד כוחות עם ביולוגים כדי לרצף את ה- DNA של הזרעים ובדרך זו לגלות את מקורם. ארכיאולוגים מחפשים תשובות לשאלות הקשורות לשיטה בה גידלו את הגפנים בתנאים הצחיחים של הנגב.

תגלית זו מרגשת עבור מגדלי היין המקומיים ועבור הארכיאולוגים, וכולם מקווים לחשוף את סוד גפני הנגב על מנת לשחזר את היין העתיק, ובכך להבין סוף סוף מדוע היה מפורסם ברחבי האימפריה הביזנטית - במצרים, יוון, איטליה וספרד.

העיר הביצהית חלוצה, או אלוסה ביוונית, הוקמה על ידי הנבטים אך הגיעה לשיאה בתקופה הביזנטית בין המאה הרביעית לשביעית לספירה. העיר צמחה אז לגדולה והחשובה מכל הערים הביזנטיות בנגב. עדויות ארכיאולוגיות והיסטוריות מצביעות על עושר העיר שאכלס כמה אלפי אנשים וכי בימי הזוהר שלה היו מבני ציבור מרשימים כמו תיאטרון, בית מדרשה, בתי מרחץ וכנסיות.


צפו בסרטון: עוד סרטון על שמן קוקוס שיבלבל אתכם (אוֹקְטוֹבֶּר 2021).