חֲדָשׁוֹת

כתובת עברית מהמאה הרביעית שהתגלתה בפורטוגל

כתובת עברית מהמאה הרביעית שהתגלתה בפורטוגל

ארכיאולוגים מאוניברסיטת פרידריך-שילר ג'נה מצאו את אחת העדויות הארכיאולוגיות העתיקות ביותר עד כה בתרבות היהודית בחצי האי האיברי באתר חפירות בדרום פורטוגל, קרוב לעיר סילבס (אלגרבה). על לוח שיש, בגודל 40 על 60 סנטימטרים, ניתן לקרוא את השם "יחיאל", ואחריו אותיות נוספות שטרם פוענחו.

הארכיאולוגים של ג'נה מאמינים שהתגלית החדשה עשויה להיות לוח קברים. קרניים שנמצאו קרוב מאוד ללוח הקבר בתוך ההריסות נתנו רמז לקביעת הגיל.

"ניתן לתארך את החומר האורגני של הקרניים בניתוח רדיוא-פחמן בוודאות לסביבות שנת 390 לספירה", מסביר מנהיג החפירות ד"ר דניס גארן מאוניברסיטת ג'נה. "לכן יש לנו מה שנקרא 'terminus ante quem' לכיתוב, שכן הוא בוודאי נוצר לפני שהוא התערבב עם ההריסות עם הקרניים."

העדויות הארכיאולוגיות המוקדמות ביותר של תושבים יהודים באזור פורטוגל של ימינו היו עד כה גם לוח קברים עם כתובת לטינית ותמונה של חנוכייה - נברשת בת שבע זרועות - משנת 482 לספירה. הכתובות העבריות הקדומות ביותר שהיו ידועות עד כה מהמאה ה- 6 או ה- 7 לספירה.

במשך שלוש שנים צוות האוניברסיטה ג'נה חופר וילה רומאית בפורטוגל, שהתגלה לפני כמה שנים על ידי חורחה קוררייה, ארכיאולוג של מועצת סילבס, במהלך סקר ארכיאולוגי ליד הכפר סאו ברטולומאו דה מסינס (סילבס). הפרויקט נועד לברר כיצד ולמה חיו תושבי עורבה של המחוז הרומי לוסיטניה. אמנם אזור החוף הפורטוגלי נחקר היטב, אך מעט מאוד ידע אודות אותם אזורים. התגלית החדשה מציבה חידות נוספות.

"קיווינו למעשה לכיתוב לטיני כשסבבנו את לוח הקבר שנחפר", אומר הנינג ווברשיץ, חבר בדיווחי החפירה.

אחרי הכל, עד כה לא נמצאו כתובות וכלום לא היה ידוע על זהות תושבי המתחם. רק לאחר מחקר ממושך גילו הארכיאולוגים של ג'נה באיזו שפה הם בדיוק עוסקים, שכן הכתובת לא נחתכה בזהירות מיוחדת.

"בזמן שחיפשנו מומחים שיוכלו לעזור בפענוח הכתובת בין ג'נה לירושלים, הרמז המכריע הגיע מספרד", אומר דניס גרן. "Jordi Casanovas Miró מ- Museu Nacional d'Art de Catalunya בברצלונה - מומחה ידוע לכתובות בעברית בחצי האי האיברי - בטוח שאפשר לקרוא את השם היהודי" יחיאל "- שם שכבר מוזכר ב התנ"ך."

לא רק התאריך המוקדם חריג במקרה זה, אלא גם מקום הגילוי: מעולם לא התגלו תגליות יהודיות בווילה רומאית, מסבירה ארכיאולוגית ג'נה. באימפריה הרומית באותה תקופה יהודים כתבו בדרך כלל בלטינית, מכיוון שחששו מאמצעי דיכוי. העברית, כמו על לוח השיש שהתגלה מחדש, חזרה לשימוש רק לאחר שקיעת העליונות הרומית, בהתאמה בתקופת נדידת העמים הבאה מהמאה ה -6 או ה -7 לספירה.

"הופתענו יותר מכל שמצאנו עקבות של רומאים - לוזיטאנים רומנטיים במקרה זה - ויהודים שחיים יחד באזור כפרי של כל הדברים," אומר דניס גרן. "הנחנו שמשהו כזה היה הרבה יותר סביר בעיר."

מידע על האוכלוסייה היהודית באזור באופן כללי הועבר בעיקר על ידי כתבי הקודש. "במהלך המועצה הכנסייתית בעיירה ספרדית אלווירה הוצאו כ -300 כללי התנהגות לספירה בין יהודים לנוצרים. זה מצביע על כך שבאותה עת כנראה היה מספר גדול יחסית של יהודים בחצי האי האיברי ", מסביר דניס גרן - אך עד כה חסרו עדויות ארכיאולוגיות.

"ידענו שיש קהילה יהודית בימי הביניים לא הרחק מאתר החפירות שלנו בעיירה סילבס. זה היה קיים עד גירוש היהודים בשנת 1497. "

בקיץ הארכיאולוגים של ג'נה יתחילו לעבוד שוב. עד כה הם חפרו 160 מ"ר מהווילה, אך לאחר בדיקת הקרקע כבר התברר כי חלקה הגדול של המתחם עדיין מכוסה באדמה.

"בסופו של דבר אנחנו רוצים לברר יותר על האנשים שחיו כאן", מסביר גרן את המיזם. "וכמובן שאנחנו רוצים לפתור את השאלות שהכתובת העברית הציבה לנו."

מקור: אוניברסיטת ג'נה


צפו בסרטון: How Expensive is LISBON, PORTUGAL? Budget Travel Tips (סֶפּטֶמבֶּר 2021).