מאמרים

תרבות שותפות: חיים כלכליים וחברתיים יהודיים הנראים דרך המסמכים המשפטיים של גניזה בקהיר

תרבות שותפות: חיים כלכליים וחברתיים יהודיים הנראים דרך המסמכים המשפטיים של גניזה בקהיר

תרבות שותפות: חיים כלכליים וחברתיים יהודיים הנראים דרך המסמכים המשפטיים של גניזה בקהיר

מאת פיליפ אייזיק אקרמן-ליברמן

עבודת דוקטורט, אוניברסיטת פרינסטון, 2007

תקציר: עבודת גמר זו בוחנת את יחסי השותפות הכלכליים בקהילה היהודית של מצרים מימי הביניים, בעיקר כמתואר במסמכי גניזה בקהיר. הוא מכיל גם קורפוס של תמלולים, תרגומים ופרשנויות קצרות על קצת יותר ממאה מסמכים משפטיים שטרם פורסמו מגניזה הנוגעים לשותפויות כאלה. הקורפוס מצורף לעבודת הגמר כרך שני.

הכרך הראשון של עבודת הגמר מציג סינתזה המבקשת להעריך את הקשרים האפשריים בין יחסי שותפות כפי שנראים בקורפוס התיעודי מחד; ומקורות משפט יהודיים ואיסלאמיים קלאסיים מאידך. המסקנות של סינתזה זו הן כי יחסי השותפות בקהילה היהודית החזיקו בנורמות משפטיות יהודיות למעט הכללת הנורמות המשפטיות האיסלאמיות הרבה יותר מכפי שסברו בעבר; וכי הקהילה היהודית הסתמכה על כלי רכב רשמיים ובלתי פורמליים בכינונה ובשמירה על קשרים כלכליים. המסקנה הראשונה מטילה ספק בהנחה המקובלת בקרב חוקרי הגניזה כי המסמכים היהודיים מתארים מציאות אוניברסאלית המשתרעת על הקהילה האיסלאמית; והשני מתמודד עם יסודות הוויכוח המלומד בדבר המידה שבה המוסדות הכלכליים בתרבות האסלאם של ימי הביניים היו רשמיים או בלתי פורמליים.

הפרק הראשון משווה את יחסי השותפות המתוארים בקורפוס התיעודי למודלים של שותפות שהוצגו על ידי המקורות המשפטיים היהודיים והתגובות כאחד. כאשר המקורות המשפטיים אינם חד-משמעיים, מתאר הפרק את יסודות המחלוקת במקורות אלה.

הפרק השני משווה את יחסי השותפות המתוארים בקורפוס התיעודי למודלי השותפות שהוצגו במקורות המשפט האסלאמיים הקלאסיים על ידי האסכולות השונות למשפט האסלאמי. רבים ממקורות אלה סונתזו על ידי אחרים, אך הפרק כולל דיון במספר בתי ספר למשפטים שעד כה לא נחקרו בספרות.

הפרק השלישי מתייחס למשמעת האנתרופולוגיה להעריך את פרקטיקת השותפות כפי שנהגה על ידי הקהילה היהודית, תוך התבוננות מעבר לקורפוס התיעודי לז'אנרים אחרים של הפקה ספרותית ותיעודית יהודית. הערכת מכתבים, פרשנות מקראית, הסכמי וואקף וכדומה מאפשרים תיאור של "דינמיקה של שותפות" המושרשת במושגים של אמון ושיקול דעת ובהסתמך על כלי רכב רשמיים ובלתי פורמליים כאחד בכדי ליצור קשרים עם שותפות ולקיים אותם.

הפרק הרביעי מסתמך על המסקנות של שני הפרקים הראשונים כדי לקרוא תיגר על פרדיגמה בחקר מסמכי הגניזה, המניחה שהפרקטיקה היהודית והאסלאמית תהיה זהה בתחום הכלכלי. לאור אתגר זה, הפרק מציג פרדיגמה חלופית שמרגיעה הנחה זו. חלופה זו, המציגה רשת מורכבת יותר של יחסים בעולם האסלאם של ימי הביניים, שומרת על תפקיד מרכזי במסמכי הגניזה בחקר ההיסטוריה החברתית והכלכלית האסלאמית של ימי הביניים.


צפו בסרטון: Why Israel is a Tech Capital of the World (יוני 2021).