חֲדָשׁוֹת

מלון קינג דייוויד שנהרס על ידי אירגון - היסטוריה

מלון קינג דייוויד שנהרס על ידי אירגון - היסטוריה

האו"ם על מחיצה DAy

ב -22 ביולי 1946 האצ"ל הפעיל פצצה במלון שהכילה מגורים צבאיים בריטיים. תשעים ואחד אנשים מתו בפיצוץ.

The King David Hotel was the British Military Headquarters in Palestine. האצ"ל הבריח בהצלחה פצצות למלון. בתחילה, ההפצצה הייתה אמורה להיות חלק ממתקפה גדולה יותר שתואמה עם ההגנה, אך בלחץ ויצמן ביטלה ההגנה את פעולותיה.

הפצצות הוברחו לתוך הבניין בפחיות חלב והונחו בתוך מרתף כחול בשם בית הקפה La REgenence, הממוקם במקום בו נמצאו הקורות שהחזיקו את הקצה הדרומי של הבניין.

עד היום נותרו מחלוקות אם האצ"ל נתן מספיק אזהרה כדי להתפנות. האצ"ל טען כי יש די והותר זמן להתפנות. הבריטים מכחישים זאת. המפקד הבריטי, המזכיר הראשי שו, נרתע מלפנות את מפקדתו בשל איום פצצה והאמין שסוכן שהיה לו באצ"ל יזהיר אותו. מה שברור הוא כי האצ"ל ביצע שלוש קריאות שונות המזהירות כי פצצות עומדות להתפוצץ, אך הבניין לא פונה.

כתוצאה מכך, הבניין היה תפוס במלואו כשהפצצות נפלו בשעה 12:37. בסך הכל נהרגו 91 בני אדם בפיצוץ ובהתמוטטות החלק של הבניין. בין ההרוגים נכללו: 41 ערבים, 28 אזרחים בריטים, 17 יהודים, 2 ארמנים, אחד רוסי, 1 יווני ומצרי אחד. ארבעים ותשעה אנשים נוספים נפצעו.

הפיגוע נידון באופן נרחב לא רק על ידי הבריטים, אלא גם על ידי הארגונים הציוניים המיינסטרים. הבריטים תכננו בתחילה פעולה רחבת היקף נגד יהודי פלסטין בתגובה לתקיפה, אך עם משא ומתן בשלביו האחרונים לתוכנית בריטית אמריקאית משותפת לפלסטין, הבריטים הגבילו את תגובותיהם לעוצר מוגבל.


האצ"ל צבאי לאומי

העורכים שלנו יבדקו את מה שהגשת ויחליטו אם לשנות את המאמר.

האצ"ל צבאי לאומי, (עברית: הארגון הצבאי הלאומי) אצ"ל, תנועת המחתרת היהודית הימנית בפלסטין, נוסדה בשנת 1931. בתחילה נתמכה על ידי מפלגות ציוניות לא-סוציאליסטיות רבות, בניגוד ל"הגנה ", היא הפכה בשנת 1936 לכלי של המפלגה הרוויזיוניסטית, קבוצה לאומנית קיצונית שנפרדה מהעולם ההסתדרות הציונית ומדיניותה קראה להפעלת כוח, במידת הצורך, להקמת מדינה יהודית משני צידי הירדן.

האצ"ל ביצע פעולות טרור והתנקשות נגד הבריטים, שהם ראו בו ככובשים בלתי חוקיים, והוא גם היה אנטי-ערבי באלימות. האצ"ל השתתפה בארגון עלייה בלתי חוקית לפלשתינה לאחר פרסום העיתון הלבן הבריטי על פלסטין (1939), אשר מוגבלת קשות. פעילותו האלימה של האצ"ל הובילה להורג של רבים מחבריה על ידי הבריטים כנקמה, אירגון הוציא להורג בני ערובה של הצבא הבריטי.

חברי האצ"ל היו ממושמעים ותעוזים ביותר, ופעולותיהם כללו את לכידת כלא עכו (עכו), מבצר מימי הביניים שאפילו נפוליאון לא הצליח ללכוד. בימים האחרונים של המנדט הבריטי, היא כבשה חלק גדול מהעיר יפו (יפו).

ב- 22 ביולי 1946 פוצץ האצ"ל כנף של מלון המלך דוד בירושלים והרג 91 חיילים ואזרחים (בריטים, ערבים ויהודים). ב- 9 באפריל 1947 פשטה קבוצה של קומנדו של האצ"ל על הכפר הערבי דיי יסאן (כפר שאול המודרני) והרגה כ -100 מתושביו.

לאחר הקמת ישראל בשנת 1948 התפרקה היחידות האחרונות של האצ"ל ושבועה נאמנות לצבא ההגנה לישראל ב -1 בספטמבר 1948. מבחינה פוליטית היא הייתה מבשרת מפלגת "חרות", אחת הימניות הלוחמניות ביותר של ישראל. קבוצות, שהתמזגו מאוחר יותר עם הליברלים למפלגת הגאל. ראה גם כנופיית שטרן.

מאמר זה עודכן ועודכן לאחרונה על ידי נח טש, עורך עמית.


מלון קינג דייוויד שנהרס על ידי אירגון - היסטוריה

כזכור, לאחר השבת השחורה (שבת) קיבל מנחם בגין מכתב ממשה סנה (ראש המטה הכללי של ההגנה) עם הוראות לפוצץ את דוד המלך. לאחר עבודות הכנה וכמה דחיות, התאספו לוחמי האצ"ל בשעה 7 בבוקר. ביום שני, 22 ביולי 1946, בבית המדרש לתלמוד בית אהרון בירושלים. הם הגיעו אחד אחד, נתנו את הסיסמה והתאספו באחת הכיתות. הם הבינו שהם נשלחים למשימה, אך איש מהם לא ידע מה המטרה. זמן קצר לאחר מכן הגיע הפיקוד הבכיר ורק כשהתחיל התדריך גילו הלוחמים המורכבים שהם הולכים לפגוע במלון המלך דוד.

לאחר חלוקת הנשק יצאה היחידה הראשונה - קבוצת "הסבלים" - בפיקודו של יוסף אבני. המשימה שלהם הייתה להגיע למלון באוטובוס ולהמתין בכניסה הצדדית כדי לסייע בפריקת חומרי הנפץ מהטנדר כשהוא הגיע. כל ששת ה"סבלים "התחפשו לערבים כדי להימנע מעורר חשד. כוח התקיפה יצא לאחר מכן בטנדר עמוס שבעה תלילי חלב, שכל אחד מהם מכיל 50 ק"ג חומרי נפץ ופוצצים מיוחדים. מפקד המבצע, ישראל לוי (גידון), רכב על הטנדר כשהוא לבוש כמלצר סודני, בעוד סגנו, היינריך ריינהולד (ינאי), ושאר חברי היחידה, היו לבושים כערבים. הטנדר נסע ברחובות ירושלים, מכסה הברזנט שלו מסתיר את גושי החלב והנוסעים, ונעצר בכניסה הצדדית של המלון, דרכו הוכנסו מזון למרתף מסעדת "לה ריג'נס". הלוחמים התגברו בקלות על השומרים ליד השער ומיהרו למרתף, שם חיפשו בכל החדרים, ואספו את העובדים במטבח המסעדה. לאחר מכן הם חזרו לטנדר, הכניסו את נתחי החלב למסעדה והניחו אותם ליד העמודים התומכים. גידון קבע את נתיכי הזמן ל -30 דקות, והורה לאנשיו לעזוב. הצוות שנאסף במטבח נאמר לעזוב את הבניין כעבור 10 דקות כדי להימנע מפציעה.


מלון המלך דוד לאחר הפיצוץ


מלון המלך דוד לאחר הפיצוץ

ראשי הסוכנות היהודית היו המומים. הם חששו כי הבריטים ינקטו באמצעי תגמול חמורים אף יותר מאשר בשבת השחורה, ומיהרו לגנות את המבצע בצורה החזקה ביותר. ההצהרה שהוציאו למחרת ביטאה "את תחושות האימה שלהם בבסיס ומעשה שאין שני לו ביצעו כנופיית עבריינים". אפילו דוד בן גוריון, שהיה אז בפריז, הצטרף למקהלת הגינוי, ובראיון לעיתון הצרפתי 'צרפת סואר' הכריז כי האצ"ל הוא "אויב העם היהודי".

ו. לא נכון שאנשים שהעבירו את האזהרה דיברו 'בשם ההתנגדות המאוחדת' (כפי שפורסם בעיתונות). בעניין זה אנו נמנעים כיום מלהצהיר כל הצהרה נוספת, אך יתכן כי - בהקשר של ההסתה הפראית והמוסרית - יהיה צורך להוציא הצהרה כזו בזמן המתאים.

שנה לאחר מכן פרסם האצ"ל את ההצהרה הבאה:

ביצוע תוכנית זו נדחה מספר פעמים - הן מסיבות טכניות והן לבקשת ההתנגדות המאוחדת. הוא אושר לבסוף ב -22 ביולי.

למרות זאת, ימים לאחר מכן, שידר קול ישראל הודעה - בשם ההתנגדות המאוחדת - שונאת את מספר ההרוגים הגבוה אצל דוד המלך שנגרם על ידי פעולותיהם של 'המתנגדים'.

שנה שלמה שתקנו. התמודדנו עם הסתה פראית, כמו שהמדינה הזו לא ידעה מעולם. עמדנו בפרובוקציות הגרועות ביותר האפשריות - ושתקנו. היינו עדים להתחמקויות, צביעות ופחדנות - ושתקנו.

אבל היום, כאשר פג תוקף ההתנגדות המאוחדת ואין תקווה שהיא תחייה לעולם. אין עוד סיבות תקפות מדוע עלינו לשמור על שתיקנו בנוגע לתקיפה נגד מרכז השלטון הנאצי -בריטי - אחת הפיגועים החזקים ביותר שביצעה מחתרת לוחמנית. כעת מותר לחשוף את האמת כעת עלינו לחשוף את האמת. תנו לאנשים לראות - ולשפוט.

However, as a result of Black Sabbath, the moderates now held the upper hand, and at a meeting of the Jewish Agency Executive in Paris on August 5, 1946, it was decided to terminate the armed struggle against the British in Palestine. בכך הסתיימה התקופה המפוארת של עשרת החודשים שבהם כל הכוחות היהודיים בארץ ישראל (ההגנה, האצ"ל ולח"י) נלחמו יחד נגד השלטון הזר.


25 תמונות של הפצצת מלון המלך דיוויד משנת 1946

הפיגוע במלון המלך דיוויד היה פיגוע ציוני קיצוני שבוצע ב -22 ביולי 1946, שבוצע על ידי האצ"ל במטה המנהלי הבריטי לפלסטין. המלון היה אתר המשרדים המרכזיים של רשויות המנדט הבריטיות של פלסטין. האצ"ל ושלח אזהרות טלפוניות שבגלל שמתיחות פצצות היו נפוצות, התעלמו על ידי צוות המלון.

Mandatory Palestine was a geopolitical entity under British administration, carved out of Ottoman Southern Syria after World War 1. The British civil administration in Palestine operated from 1920 until 1948. During World War 1 the British drove the Turks out of the region during the Sinai and קמפיין פלסטין. בתכתובת מקמהון-חוסיין הצהירו האנגלים שהם יכירו בעצמאות ערבית אך לאחר מכן המשיכו לחלק את האזור בתמיכת צרפת במסגרת הסכם סייקס-פיקו. הבריטים סיבכו את הנושא עם הצהרת בלפור משנת 1917, והבטיחו תמיכה במדינה יהודית בפלסטין. בשנת 1922 אישר חבר הלאומים את הלגיטימציה לכיבוש הבריטים בשטח, וכך הם הצליחו לעמוד לבד. & Rdquo

האצ"ל ביצע את הפיגוע בתגובה למבצע "אגתה", מבצע משטרתי וצבאי שנערך על ידי השלטונות הבריטים בפלסטין המנדטורית. חיילים ומשטרה חיפשו אחר נשק וביצעו מעצרים בירושלים, בתל אביב, בחיפה, וכן במספר התנחלויות נוספות. כ -2,700 בני אדם נעצרו בפשיטות, כולל ראש ממשלת ישראל לעתיד משה שרת. The officially stated purpose of the operation was to end &ldquothe state of anarchy&rdquo then existing in Palestine. הפשיטות כביכול לחבל בברית בין הצבא הצבאי היהודי "ההגנה", לבין כנופיית לח"י שטרן והאצ"ל, כדי להגביל את הכוח הצבאי, להגביר את המורל הצבאי הבריטי ולמנוע כל סוג של הפיכה d & rsquo & Atilde & umltat.

הפיצוץ אירע בשעה 12:37 אחר הצהריים. זה גרם להתמוטטות החצי המערבי של האגף הדרומי של המלון. מבצע החילוץ נמשך שלושת הימים הקרובים ויותר מ -2,000 משאיות של הריסות הוסרו. כוחות ההצלה הצליחו לחלץ רק שישה ניצולים. 91 בני אדם נהרגו ו -46 בני אדם נפצעו.

ירושלים ביום VE מכוסה ב- Union Jacks. 8 במאי 1945. ויקיפדיה חיילים בריטים תפסו את הספינה אקסודוס עם פליטי השואה שלה, ומנעו מהם כניסה לארץ ישראל. נושאי משנה כמה חיילים בריטים חשו אהדה למצוקת היהודים והעריצו את סבלנותם. נושאי משנה חיילים בריטים ששמרו על התחנה המרכזית המגודרת במהלך העוצר שהוטל בתל אביב על פי חוק הלחימה, 1947. אנשי האוגדה השישית המוטסת מסתכלים על כלי הנשק, התחמושת והציוד שהתגלו ביישוב היהודי דורות ליד עזה. ויקיפדיה. חייל מהדיוויזיה הבריטית השישית האווירית שומר על הסדר מחוץ לחנות אופים וסקוס בתל אביב. ויקיפדיה חיילים בריטים מנהלים את רחובות ירושלים. נושאי משנה הבריטים עצרו אלפים במהלך מסע ההתנגדות שלהם, ולעתים קרובות הטילו תקופות מאסר חמורות, כולל על עבירות הקשורות לנשק. הם גם החלו להלקות כעונש שיפוטי. כאן ממתינים אזרחים יהודים לחקירה. נושאי משנה מנהיגים ציוניים נעצרו במבצע אגתה. משמאל לימין- דוד רמז, משה שרת, יצחק גרונבאום, דב יוסף, שנקרסקי, דוד הכהן, הלפרין. ויקיפדיה טרום הפצצה. הנציב העליון הבריטי מצדיע מחוץ למלון המלך דיוויד בסביבות 1945. FRED CSASZNIK מלון המלך דוד. אדווין ג'ק באדיבות בתו, אדווינה. החלק האחורי של מלון המלך דוד, 1931. ויקיפדיה


ביום זה בהיסטוריה ארגון הימין הציוני הלוחמני אירגון הפעיל פצצה במלון המלך דוד בירושלים.

הספרייה הווירטואלית היהודית מסבירה את הסיבה לפיגוע:

מלון המלך דיוויד היה אתר הפיקוד הצבאי הבריטי והאגף לחקירות פליליות בריטיות (CID). האצ"ל בחר בו כיעד לאחר שחיילים בריטים פלשו לסוכנות היהודית ב -29 ביוני 1946 והחרימו כמויות גדולות של מסמכים. בערך באותו הזמן, יותר מ -2,500 יהודים מרחבי פלסטין הוכנסו למעצר. המידע על פעולות הסוכנות היהודית, כולל פעילות מודיעינית במדינות ערב, נלקח למלון המלך דוד ".

Irgun leader Menachem Begin (later the sixth Prime Minister of Israel) tried to avoid civilian casualties, warning of the coming attack in calls earlier in the day to the hotel, the French Consulate, and the Palestine Post.

בגין ציטט פקיד בריטי אחד שכביכול סירב לפנות את הבניין ואמר: "אנחנו לא מקבלים פקודות מהיהודים". [מנחם בגין, המרד, (ניו יורק: נאש הוצאה לאור, 1977), עמ '. 224.] בכל מקרה, כשהפצצות התפוצצו, מספר ההרוגים היה גבוה: בסך הכל 91 הרוגים ו -45 פצועים. בין ההרוגים היו 15 יהודים. מעטים מהאנשים בבית המלון נפצעו מהפיצוץ.

מלון המלך דוד לאחר ההפצצה

ארור עוד יותר, ארכיון מדינת ישראל הצביע על כך של- CID יש מידע מודיעיני מדצמבר 1945 שמעיד כי המלון יתמקד:

ה- CID ביקש להעלות את האבטחה במלון, כולל הצבת חיילים חמושים במסעדת 'ריג'נס' בכניסה למלון. המזכיר הראשי [סר ג'ון שאו] סירב להתייחס להצעות אלה, מתוך הצדקה כי אין הרבה מקומות בילוי וכיף בפלסטין, והוא לא רצה לעקור אחר. הוא המשיך לסרב לנקוט בפעולה (או אפילו להעביר את המידע לנציב העליון של פלסטין) כאשר ה- CID פנה אליו שוב עם מידע חדש יותר על תוכנית ההתקפה (ל- CID הייתה תוכנית ההתקפה, אך לא ידע בדיוק מתי זה יבוצע). "

הספרייה הווירטואלית היהודית מספרת:

במשך עשרות שנים הבריטים הכחישו שהם הוזהרו. אולם בשנת 1979, חבר הפרלמנט הבריטי הציג עדויות לכך שהאצ"ל אכן הוציא את האזהרה. הוא הציע את עדותו של קצין בריטי ששמע קצינים אחרים במלון המלך דיוויד מתלוצץ על איום ציוני על המטה. הקצין ששמע את השיחה עזב מיד את המלון וניצל ".


הפצצת מלון המלך דוד (1946)

אחד מענייני הצד שלי שלא עסקתי בו הרבה מעבר לקריאה מדי פעם הוא ההיסטוריה של ארץ ישראל במאה ה -20. זה כולל את תקופת המנדט הבריטי ואת הולדת מדינת ישראל. פרויקטי הצילום שלי תמיד התאימו לקורסים שלימדתי - כלומר, נושאי הגיאוגרפיה ההיסטורית והארכיאולוגיה, בארץ ישראל ומחוצה לה. אך בעודי עוסק ביצירת אוספי תמונות מהמושבה האמריקאית, ראיתי סט תמונות ראוי על תקופת ההיסטוריה החשובה הזו. כך ה היסטוריה מוקדמת של המאה ה -20 תקליטור חורג מעבר לגבולות "המקומות המקראיים", אך רבים, כמוני, מגלים שהתעניינותם בהיסטוריה המקראית מובילה באופן טבעי לאירועים הדרמטיים של השנים האחרונות.

סיבה אחת לעניין זה היא פשוט שמציאות זו היא חלק מעולמכם כאשר אתם בישראל ובירושלים בפרט. שער ציון מעניין לא רק בגלל שהוא מוביל להר ציון עם "קבר דוד" ו"חדר עליון ", אלא גם בגלל החיצוני שלו, הנגרם על ידי לחימה במלחמת העצמאות של 1948. לכל דבר יש סיפור, ו סיפורים אלה מסבירים מדוע הדברים הם כפי שהם.

סיפור אחד ששמעתי וחזרתי התעורר בשבילי כשראיתי את התמונה למטה. מלון המלך דוד הופצץ על ידי מחבלים יהודים בשנת 1946 ותשעים ושניים בני אדם נהרגו. המלון נבנה מחדש במהירות ואין סימנים (שאני יודע עליהם). תמיד התקשיתי לדמיין את זה ולהבין למה הכוונה ש"אגף "של המלון נהרס.

במקום לתאר את הסיפור בעצמי, אני מעדיף לצטט חלק קצר מתוך ספרו הנפלא של מרטין גילברט, ירושלים במאה העשרים. אם יש לך עניין כלשהו בירושלים עצמה, או בהיסטוריה המודרנית של ישראל, אני ממליץ בחום על הספר הזה. גילברט כותב:

שנאת הבריטים נדלקו בין שתי הקבוצות הללו [כנופיית האצ"ל וסטן] על ידי סירוב הבריטים לאפשר לניצולי מחנות הריכוז לפלשתינה. המחבלים היהודים, שכללו שני ראשי ממשלה ישראלים לעתיד, מנחם בגין ויצחק שמיר, האמינו כי באמצעות "דם ואש" הם יכולים לגרש את הבריטים מהמדינה ולהקים מדינה יהודית. ההתקפה ההרסנית ביותר שלהם בוצעה ב -22 ביולי 1946, כאשר חברי האצ"ל, שהתחפשו לערבים, הביאו מטעני חבלה בגבירי חלב אל המסדרון מחוץ לקפה ריג'נס במרתף מלון המלך דוד. מעל המערה שימש האגף הדרומי של המלון, חמש קומות בסך הכל, כמפקדה המנהלית הבריטית. אישה אלמונית טלפנה למרכזיית המלון במלון ואמרה כי יש לפנות את המלון מכיוון שיתקיים פיצוץ "תוך מספר דקות". האזהרה שלה התעלמה.
בשעה 12.37 נפץ המטען. חמש קומות ועשרים וחמישה חדרים קרסו להריסות. תשעים ושניים בני האגף נהרגו: בריטים, ערבים ויהודים. בין ההרוגים היו פקידים צבאיים ואזרחיים, חיילים, פקידות, קלדניות, ניקיון, נהגים ושליחים. בין ההרוגים הבריטיים נכלל הדו"ח הכללי של פלסטין, ג 'ד קנדי, מוותיקי הנסיגה ממונס בשנת 1914. אחד הערבים שנהרגו, ז'ול גרס, עוזר רואה חשבון בכיר במזכירות, היה קתולי. הוא היה קצין בצבא הטורקי במלחמת העולם הראשונה, כאשר נלקח בשבי על ידי הבריטים. כשהיה בבנק שלו באותו בוקר הוא ביקש להגיש לו שירות במהירות, כדי לא לאחרת לפגישת מזכירות. הגיב על פוסט פלסטין: "הוא מיהר לחזור לתפקידו ולמותו."
[…]
הסוכנות היהודית גינתה את מה שהיא כינתה "הפשע המכוער" שבוצעה על ידי "כנופיית נואשות", וקראה ליהודי פלסטין "להתקומם כנגד הזעם המתועב" (172-73).

אם, כמוני, הכרת רק סקיצות של הסיפור, אולי עכשיו התמונה ברורה יותר.


הפצצת מלון המלך דוד

בחירתו של האצ"ל להפציץ את האגף הדרומי של מלון המלך דיוויד המשכן את המזכירות האזרחית, ולא את הבלוק המרכזי של בית המלון שבמטה הצבאי, הייתה תגובה ישירה למבצע אגתה.

במהלך מבצע אגתה הסירה המשטרה מסמכים מפלילים שנמצאו בבנייני הסוכנות היהודית למשרדי המזכירות. ההגנה רצתה שכל אלה יהרסו. בתחילה אישרה ההגנה את הפיגוע במלון המלך דיוויד כחלק מתנועת ההתנגדות היהודית המאוחדת, אך ציין כי הפיגוע צריך להתרחש כאשר רוב הצוות, במיוחד המזכירות והאקלדות האזרחיות לא היו בבניין. אם האצ"ל היה מפוצץ את הפצצות כעבור שעה הצוות האזרחי היה בהפסקת הצהריים שלהם אך האצ"ל לא היה יכול להקים פצצות במסעדת המרתף כשהוא היה מלא בסועדים.

שתי הסיבות העיקריות לכך שהפיגוע היה כל כך "מוצלח", כפעולה של טרור, הייתה ראשית שמלשינים יהודיים סיפרו ל- CID כי ההגנה הטילה וטו על כל פעולות התנגדות יהודיות מאוחדות במשך כל ועידת לונדון באותו שבוע ושנית כי המשטרה כבר חיפש פצצות במלך דוד קודם לכן לאחר שיחת טלפון.

כתוצאה מהפיגוע נהרגו 91 בני אדם, (92 אם סופרים את המחבל שמת) רוב ההרוגים היו צוותי מלון או מזכירות. בין ההרוגים נכללו 41 ערבים, 28 אזרחים בריטים, 17 יהודים פלסטינים, 2 ארמנים, 1 רוסי, 1 יווני ומצרי אחד. עוד 46 בני אדם נפצעו. 13 מההרוגים לא השאירו עקבות ניתנים לזיהוי.

כתוצאה ממספר ההרוגים סיימה ההגנה את חברותה בהתנגדות המאוחדת.

ברחבי פלסטין הביעו יהודים את אימתם מהטרגדיה.

כרגיל, הבריטים זרקו כל יתרון פוליטי שהאירוע העניק להם. סר אוולין בארקר, המפקד הכללי בפיקוד (GOC) של הכוחות הבריטיים, ביצע את הגאפה הראשונה והגדולה ביותר. הוא היה במשרדו כשהפצצה הראשונה התפוצצה. שלוש שעות לאחר מכן, עדיין בהלם, הוא התיישב וכתב את המכתב האנטישמי הבא לכוחות בפיקודו:

"לא ניתן לפטור את הקהילה היהודית בפלסטין מאחריות לשורה הארוכה של התפרצויות שהגיעה לשיאה בהתפוצצות של חלק גדול ממשרדי הממשלה במלון המלך דיוויד הגורמים לאובדן חיים רציני. ללא תמיכה, פעילה או פסיבית, של הציבור היהודי הכללי כנופיות הטרור שביצעו בפועל את המעשים הפליליים הללו ייחשפו בקרוב, ובמידה זו היהודים במדינה זו שותפים ונושאים חלק באשמה.
אני נחוש שיספגו עונש ויודעו לבוז ולתיעוב שאנו מתייחסים אליהם בהתנהגותם. אסור לנו להרשות לעצמנו להונות על ידי האהדה הצבועה שמפגינים מנהיגיהם וגופיהם הנציגים, או ממחאותיהם שהם אינם אחראים בשום אופן למעשים אלה.
החלטתי כי עם קבלת מכתב זה תוציא מכל הגבולות את כל המפעלים היהודיים, המסעדות, החנויות והדירות הפרטיות. אף חייל בריטי לא יקיים יחסי מין עם יהודי כלשהו. אני מעריך שאמצעים אלה יגרמו לקשיים מסוימים לחיילים, אך אני בטוח שאם הסיבות שלי יוסברו להם במלואם הם יבינו את תקינותם ויענישו את היהודים באופן שהגזע לא אוהב כלום, על ידי פגיעה. בכיסם ומראים את הזלזול שלנו בהם ".

הודות לחדירה הציונית היעילה של הממשל הצבאי, המכתב הועתק לעיתונים מקומיים ובינלאומיים.

למרות שההוראה בוטלה תוך שבועיים, הנזק נגרם. מכאן ואילך המשטרה לא יכלה להסתמך על היישוב, שהזדעזע כל כך מהפצצת מלון המלך דוד, שיסייע להביא את מבצעי הזעם הזה למשפט.

האירוע הבא לניכור היישוב עוד יותר היה מבצע כריש, שפגע ביהודים הפחות פוליטיים, האוכלוסייה הבורגנית בתל אביב.


מחלוקת של סר ג'ון שאו

בזמן הפיצוץ, המזכיר הראשי, סר ג'ון שו היה במשרדו, שנמצא במחצית המזרחית של האגף הדרומי, ולא בחצי המערבי שהיה זה שנהרס. Γ ] ⎤ ] היה זה לשו כי הארגונים הלוחמים היהודים ביקשו להסיר את האשמה במותם.

בגין אמר כי שו היה אחראי לאי פינוי המלון: 'שוטר התקשר לשו ואמר לו: "היהודים מספרים שהניחו פצצות בדוד המלך". והתשובה הייתה: "אני כאן כדי לתת פקודות ליהודים, לא לקבל מהם פקודות." 'Γ ] חוברת האצ"ל מ -1947. נייר שחור אמר כי שו אסר על אף אחד לצאת מהמלון: "מסיבות שידועות לעצמו שו, המזכיר הראשי של ממשל הכיבוש, התעלם מהאזהרה. כלומר, הוא אסר על אף אחד מהפקידים האחרים לעזוב את הבניין, וכתוצאה מכך חלק ממשתפי הפעולה שלו נהרגו, בזמן שהוא עצמו השתמט עד לאחר הפיצוץ. . . כך שלח שאו כמעט 100 איש למותם - כולל עברים, כולל חברים מהמאבק שלנו״. Γ ] בגין אמר כי שמע את המידע על שו מישראל גלילי, הרמטכ"ל של ההגנה כשהם נפגשו ב -23 ביולי, למחרת ההפצצה. זה אישר גלילי. Γ ] בראיון ל- Bethell Β ], סיפר גלילי כי המקור שלו לסיפור שו היה בוריס גוריאל, ראש העתיד של שירות הביון הישראלי, ששמע זאת בתורו מהאמריקן, סוכנות הידיעות AP. ראש הלשכה, קרטר דוידסון. ת'ורסטון קלארק ראיין הן את גלילי והן את גוריאל, לשעבר בשנת 1977. גוריאל הכחיש כי הוא היה מקור הסיפור. גלילי לא הצליח להביא שום הוכחה לכך ששו קיבל אזהרה. Β ] קרטר דוידסון נפטר בשנת 1958 Β ] Γ ] ולכן לא ניתן היה לבקש ממנו לאשר או להכחיש את דברי גלילי. ההערכה של ת'ורסטון קלארק הייתה שהסיפור על שו הוא למעשה "שמועה חסרת בסיס שקידמה ההגנה על מנת לרכך את האצ"ל ולתקן את האחריות לטבח בשו". Β ]

שמואל כץ, שהיה דובר האצ"ל ⎥ ] ⎦ ] בזמן ההפצצה, ו#914 ] Η ] הודה בהיסטוריה שלו של האצ"ל, ימי אש, שהסיפור על מה שאו אמר עשוי להידחות. Γ ] כץ כתב, "מאוחר יותר שידר ברדיו ההגנה דיווח שעל קבלת האזהרה אמר סר ג'ון שאו, המזכיר הראשי בממשל הבריטי: 'אני נותן פקודות כאן. אני לא מקבל פקודות מיהודים. ושהוא התעקש שאף אחד לא יעזוב את הבניין. גרסה זו עלולה להידחות ". ⎙ ]

בשנת 1948, בוצעה פעולת דיבה על ידי שו נגד עיתון יהודי בלונדון שחזר על הטענות של בגין וחוברת האצ"ל. Γ ] העיתון לא הרים הגנה והתנצל בפני שאו בהתנצלות. Γ ] על הטענה שאמר שהוא לא קיבל פקודות מיהודים, אמר שו: "לעולם לא הייתי מסר הצהרה כזו ואני לא חושב שמי שמכיר אותי יראה את זה כמו ב אופי. לעולם לא הייתי מתייחס ליהודים בצורה כזו ". Γ ]

בשנת 1948 כתב ויליאם זיף, סופר אמריקאי, ספר בשם אונס פלסטין שהכילה גרסת קישוט של סיפורה של גלילי הדומה לזו שניתנה ב נייר שחור קוּנטרֵס. Β ] נכתב כי שו נמלט מהמלון דקות לפני הפיצוץ העיקרי, והפקיר את יושביו האחרים לגורלם. Β ] שו הוציא עוד פעולת דיבה. לאחר שעורכי דין בישראל לא מצאו ראיות התומכות בגרסת הזיפים של זיף, מוציאי הספר הוציאו אותו מהמחזור והתנצלו בפני שו. Β ]

בת'ל מספר כי כל העדים הבריטים שהיו בסביבת המלון בזמן הפיצוץ אישרו את מה שאו אמר. לאף אחד מהם לא היה ידע על כך שנשלחה אזהרה בזמן על מנת לאפשר פינוי של המלון. הם אמרו שכמוהם, שו לא ידע על הפצצה מראש וכי הוא לא נושא באחריות לסיכון חיי עמיתים מיד לפני הפיצוץ. הביקורת היחידה שהועלתה הייתה ששו היה צריך לסגור את מסעדת Régence ולהכניס שומרים לכניסה לשירות שבועות לפני כן. שו הסכים שלא עשה זאת הייתה טעות. ההחלטה לא לעשות זאת התקבלה מכיוון ש"כולם קיבלו הוראות לשמור על מראית הנורמליות בפלסטין "," יש לאפשר לחיי חברה להמשיך "וכי אף אחד לא האמין כי האצ"ל תשים את כל המזכירות, שבה היו עובדים יהודים רבים, נמצאת בסכנה. Γ ]

חודשיים לאחר ההפצצה מונה שו לנציב העליון של טרינידד וטובגו. האצ"ל שלח אליו לשם מיד פצצת מכתבים, אך היא יורטה ופורקה מנשקה בהצלחה. Β ]


היסטוריון ישראל על פיגוע במלון המלך דוד: 'זה היה מעשה טרור'

שבעים שנה לאחר שהמיליציה התת-קרקעית של מדינת ישראל באצ"ל פוצצה את מלון המלך דוד בירושלים והרגה יותר מ -90 בני אדם, כינה ההיסטוריון פרופ 'מרדכי גולני את הפיגוע "מעשה טרור שהכתים את ההיסטוריה שלנו והותיר אותו מצולק".

בנאום בכנס שנערך ביום שישי במרכז יצחק רבין בתל אביב, הוסיף גולני, מומחה להיסטוריה של המנדט הבריטי, כי ההכרה צריכה להיות כפולה. "עלינו להרכין את ראשינו פעמיים: פעם לנשים התמימות שנרצחו ביום עבודה שגרתי ופעם בגלל הבושה בהתקפה", אמר.

The bombing was directed at a strategic target: The King David Hotel housed the British administrative headquarters and symbolized the British Mandate in Palestine, which the Irgun was fighting as part of the Jewish Resistance Movement.

גולני מתח ביקורת על היסטוריונים ופוליטיקאים המנסים להציג את הפיגוע הזה כפיצוץ והתעקש לקרוא לזה מעשה טרור. "אפשר היה לחשוב שכמה בלוני גז התפוצצו במקרה", אמר. "חברים, אלה לא היו בלוני גז אקראיים. מדובר היה בפיגוע חמור, בזדון שהכתים לא רק את קירות בניין הימ"א הסמוך בדם - גופות הושלכו עד כדי כך - אלא הכתמו את כל ההיסטוריה שלנו ".

"הזיכרון הקולקטיבי הוא נושא קיומי, עד כדי כך שיש בינינו כאלה שאצלם הסתייגות מהרג חפים מפשע היא כמו חבלה ממאירה. ההתקפה לא גרמה למאבקנו להיות בלתי צודק, אלא הותירה אחריו צלקת עמוקה. זה החליש את הטיעונים שלנו אז ועכשיו ", סיכם. .


הפצצת מלון המלך דוד

ירושלים, 22 ביולי 1946

בתגובה למבצע אגאתה/השבת השחורה, שבו עצרו הבריטים מאות לוחמי האצ"ל ולח"י, נחילו המיליציות היהודיות להכות בחזרה. האגף הדרומי של מלון קינג דיוויד - המלון המפואר ביותר של פלסטין - היה מטה הצבא הבריטי. ההגנה אישרה את הפיגוע (אך מאוחר יותר נפלה), והאצ"ל ולח"י ביצעו תוכנית להפציץ את הצד הבריטי של המלון. כשהם מחופשים לעובדים ערבים, הניחו לוחמי האצ"ל את חומרי הנפץ במרתף, בעוד שפצצה קטנה יותר הונחה מעבר לרחוב כהסחת דעת שהאצ"ל קרא למרכזיית המלון כדי לדווח על הפצצה, בתקווה לפנות את המלון ולמזער את הנפגעים.

אם התעלמו מאיום הפצצה, מעולם לא הגיעו לרשויות הדרושות, הגיע מאוחר מדי, או שהפצצה עצמה לא נקבעה בזמן, התווכחה זה מכבר. אולם המלון לא פונה ובפיצוץ נהרגו 91 בני אדם: 41 ערבים, 28 בריטים, 17 יהודים, 2 ארמנים, ואחד רוסי, מצרי ויווני. רובם היו אזרחים אך כמה קצינים בכירים היו בין ההרוגים. זה היה פיגוע הטרור החמור ביותר בהיסטוריה של המזרח התיכון המודרני - ולא יעלה עליו עד שהמחבלים הערבים יפציצו את צריף הנחתים האמריקאי בביירות ב -1983.

ההפצצה החרידה את הבריטים ואת רוב היישוב, וגינויים היו כמו חיים ויצמן ודוד בן גוריון. הוא הוביל לתגובות קשות מצד הבריטים, אך גם הפך את דעת הקהל הבריטית כנגד המשך הפעלת המנדט, ובכך סימן נקודת מפנה גדולה שהובילה להקמת מדינת ישראל בשנת 1948.


צפו בסרטון: King David Hotel (יָנוּאָר 2022).