חֲדָשׁוֹת

28/04/19 בום ההייט טק הישראלי עכשיו מה? - היסטוריה

28/04/19 בום ההייט טק הישראלי עכשיו מה? - היסטוריה


We are searching data for your request:

Forums and discussions:
Manuals and reference books:
Data from registers:
Wait the end of the search in all databases.
Upon completion, a link will appear to access the found materials.

ישנן סיבות רבות מדוע ראש הממשלה בנימין נתניהו נבחר מחדש, למרות כל הצרות המשפטיות שלו, ולמרות קבוצה אדירה של גנרלים לשעבר שמתמודדים נגדו. עם זאת, הסיבה המשמעותית ביותר לכך שנתניהו נבחר מחדש לכהונתו החמישית ברציפות היא פשוטה-כלכלת ישראל פורחת. בעשרים השנים האחרונות, ובעיקר בעשור האחרון, הפכה ישראל ממדינה עם כלכלה מתקשה, למעצמה כלכלית.

בשנים הראשונות של ישראל, המדינה זכתה להכרה ברחבי העולם בזכות תפוזים יפו המצטיינים שלה. כיום, ישראל ידועה במומחיות ההיי-טק שלה. ההשקעות הזרות בישראל זינקו מכמה מאות מיליוני דולרים מדי שנה בתחילת שנות התשעים, לכמעט 20 מיליארד דולר בשנת 2018. התוצר המקומי הגדל של ישראל מ -22 מיליארד דולר ב -1980, ל -124 מיליארד דולר בשנת 2000, ולמעלה מ -347 מיליארד דולר בשנת 2018 - עם כמעט כל ההתרחבות הזו שמונעת מהטוב של ההייטק הישראלי.

חלק ניכר מיתרון ההיי-טק של ישראל ניתן לייחס לצבא. החל משנות השמונים החלה ישראל להשקיע רבות בקידום הטכנולוגיה הצבאית שלה. בעוד שהקבלנים עשו הרבה מהפיתוח הראשוני, אלמנטים חיוניים המשיכו להיות מיושמים בתוך הצבא עצמו. דור מתכנתים וטכנולוגים אחרים רכשו כישורים מגוונים ובעלי ערך בגיל צעיר בתוך הצבא. ברגע שהצעירים האלה נכנסו מחדש לחיים האזרחיים, הם יישמו את המיומנויות האלה מיד להקמת סטארט-אפים.

מה גרם לרווח ההייטק הישראלי להצליח ולהמשיך להתרחב? לדברי יפעת אורון, מנכ"לית לאומיטק (חברה בת ייעודית של בנק לאומי, שהוקמה על מנת לספק פתרון בנקאי מלא לחברות הייטק):

במשך שנים רבות, יזמים ישראלים הוכיחו שהם יודעים בצורה הטובה ביותר כיצד להתקבץ לצוותים רב תחומיים, וליישם את ההבנה העמוקה שלהם בטכנולוגיה כלפי הצרכים והמגזרים העדכניים ביותר. צוותים כאלה התחילו בטכנולוגיות מוכוונות לצבא, עברו לטלקום ומוליכים למחצה, וכיום מיישמים את עצמם בנהיגה אוטונומית, בינה מלאכותית ובריאות דיגיטלית.

זירת ההיי-טק בישראל מורכבת משלוש קבוצות משנה ברורות: 1) "סטארט-אפים" מפורסמים, כלומר חברות חדשות העוסקות בחדשנות, שממומנות בדרך כלל על ידי קרנות סיכון; 2) חברות בוגרות יחסית שיצאו להנפקה, ב NASDAQ, או בבורסה בתל אביב; ו 3) חברות בנות של תאגידים רב לאומיים עם מו"פ מבוסס או מתקנים אחרים בישראל, (לרוב כתוצאה מרכישת חברה ישראלית אחת או יותר). כיום, למעלה מ -350 רב לאומיות מחזיקות מתקני מו"פ בישראל, כולל: גוגל, אפל, מיקרוסופט, אמזון, פייסבוק ואינטל. בניגוד לחברות אחרות, אינטל לא רק עושה מו"פ בישראל, אלא גם מייצרת שבבים בקרית גת והיא למעשה היצואנית המובילה בישראל.

ההצלחות הראשוניות של תחום ההיי-טק בישראל דרבנו יצירת מערכת אקולוגית חזקה, שאמנם לא יכולה להבטיח שכל הפעלה תצליח, אך מבטיחה שלרוב יש את כל הסיכויים לעשות זאת. עבור חברות הזנק רבות הכניסה למערכת האקולוגית של ההייטק בישראל מתחילה בהצטרפות לאחד מעשרות החממות הקיימות. כמה מדגרות הייטק ממומנות באופן חלקי על ידי הממשלה, כגון חממת טרה ביקנעם; אחרים מנוהלים על ידי חברות מקומיות כגון החממה של אל על, שנקראת "תא הטייס"; עדיין חממות אחרות מנוהלות על ידי חברות רב לאומיות, כלומר חממות בחסות חברות מגוונות כמו: בנק ברקליס, סמסונג, גוגל ומיקרוסופט.

חממות אלה עובדות באופן אינטנסיבי עם סטארט -אפים במשך שישה חודשים עד שנה, ומספקות להן קצת כסף זרע ועצות וחונכות כמעט בלתי מוגבלות. כפי שאסטורה מודנה, השותף המנהל של טרה ונצ'ר, אמר: "מודל החממה הוא כלי מדהים עבורנו להשקעות רבות יותר, תוך הפחתת הסיכונים שלנו".

כמובן, לא כל הסטארט -אפים מתקבלים, וגם לא רוצים להיות חלק מתוכנית חממה. עם זאת, בין אם הם היו חלק ממאיץ ובין אם לאו, רוב הסטארט -אפים צריכים לגייס יותר כסף. ציונים של חברות הון סיכון, רבות מקומיות, אך כוללות גם חברות אמריקאיות, גרמניות וסיניות רבות, מספקות את הדחיפה הבאה לסטארט -אפים ישראלים. ישראל היא מקום מצוין לחברות סיכון לעבוד, כפי שאמר מיקי שטיינר מ- Innogy Innovation Hub:

כתאגיד גרמני אנו - מוצאים בישראל הזדמנויות השקעה אטרקטיביות מאוד, המבוססות על טכנולוגיה עמוקה והבנה טובה בשוק. לישראל יש מאגר כישרונות מוסמך ומשכיל-ותיקי יחידות המודיעין בצה"ל (8200), בוגרי אוניברסיטאות איכותיות, יזמים מנוסים.

ישראל אפילו המציאה סוג חדש של הון סיכון, עם קרן סיכון שמקורה בהמונים, "OurCrowd". היא גייסה למעלה ממיליארד דולר מ -30,000 משקיעים, ב -183 מדינות. ההמון שלנו השקיע ב -170 חברות עד כה.

המערכת האקולוגית של ישראל למימון הייטק כל כך מפותחת שיש חברות, כמו Axis Innovation, המייצגת משקיעים בחו"ל וגם תאגידים גדולים. הם נותנים חסות לכנסים שבהם סטארט -אפים יכולים להעלות את הרעיונות שלהם למשקיעים פוטנציאליים. לדוגמה, בינואר Axis ניהלה אתגר חדשנות פתוחה בת יומיים, יחד עם האקתון SOCH ("תחשוב" בהינדית) בהודו, כדי למצוא חברות סטארט-אפ ישראליות המפתחות פתרונות לטיפול בטיהור מים, תשתיות מים, הגנת סייבר ו. רכבת האספקה ​​החקלאית. 32 חברות ישראליות הציגו את רעיונותיהן, וכעבור 48 שעות נוצרו שותפויות.

ככל שהסטארטאפים הישראלים ממשיכים לצמוח, חלקם הפכו לציבוריים (למשל צ'ק פוינט ו- Wix), אם כי רבים אחרים נרכשו על ידי תאגידים רב לאומיים - הרכישה הבולטת ביותר היא רכישת אינטל בשנת 2017 ב- Mobileye תמורת 15 מיליארד דולר. רכישות רבות אלה הביאו לכך שכל חברת טכנולוגיה גדולה הפעלה מרכזי מחקר ופיתוח משמעותיים בישראל.

האם פריחת ההיי-טק יכולה להימשך? החברות הישראליות הפכו לאתגר יותר ויותר לאתר כישרונות מוסמכים. חברות לא רק חייבות להתחרות עם חברות סטארט -אפ אחרות, אלא שהן נדרשות לעיתים קרובות להתעסק עם אנשים כמו אמזון, אפל, פייסבוק וגוגל, שלעתים קרובות מתגברות על חברות מקומיות על כישרון. קיימות תוכניות להכשרת חרדים (הצלחה מוגבלת) וגם ערבים (הצלחה גדולה בהרבה) לעבוד בהייטק, ובכך להרחיב את מאגר הכישרונות המקומיים המוסמכים.

לישראל היו משאבי טבע מעטים, עד שלאחרונה התגלה גז. במקום זאת, המשאב של ישראל היה היכולת החדשנית של אוכלוסייתה. כדי להמשיך לצמוח כלכלית, ישראל מקווה שמערכת החינוך שלה, בשילוב עם הכשרת הצבא, תוכל להמשיך ולהפוך את חדשני העתיד. עם זאת, אם יש לה תקווה לצמוח הלאה, ישראל תצטרך למצוא דרכים להכשיר מאגר כישרונות גדול יותר ויותר, כך שתוכל להישאר אחד ממרכזי החדשנות הטכנולוגית בעולם. המערכת האקולוגית כבר קיימת, ישראל רק צריכה מאגר יציב של יזמים חדשים כדי לדמיין את העתיד.


מדע וטכנולוגיה בישראל

מדע וטכנולוגיה בישראל הוא אחד המגזרים המפותחים ביותר במדינה. ישראל הוציאה 4.3% מהתוצר המקומי הגולמי (תוצר) על מחקר אזרחי ופיתוח בשנת 2015, היחס הגבוה ביותר בעולם. [1] בשנת 2019 דורגה ישראל כמדינה החמישית בעולם החדשנית ביותר לפי מדד החדשנות של בלומברג. [2] היא מדורגת במקום השלישי בעולם על התפוקה המדעית כפי שהיא נמדדת במספר הפרסומים המדעיים למיליון אזרחים. [3] בשנת 2014, חלקה של ישראל במאמרים מדעיים שפורסמו ברחבי העולם (0.9%) היה גבוה בהרבה מחלקה באוכלוסייה העולמית (0.1%). [4] [1]

ישראל מונה 140 מדענים וטכנאים לכל 10,000 עובדים, אחד היחסים הגבוהים ביותר בעולם. לשם השוואה, ישנם 85 ל -10,000 בארצות הברית ו -83 ל -10,000 ביפן. [5] בשנת 2012 מנתה ישראל 8,337 חוקרים שוות ערך לכל מיליון תושבים. [1] זאת לעומת 3,984 בארה"ב, 6,533 ברפובליקה של דרום קוריאה ו -5,195 ביפן. תעשיית הטכנולוגיה הגבוהה בישראל נהנתה משני כוח האדם במדינה ובמיומנות טכנולוגית יחד עם נוכחות חזקה של חברות הייטק זרות ומרכזי מחקר מתוחכמים. [6] [1]

בישראל מתגוררים שחקנים מרכזיים בתעשיית ההיי-טק ויש לה את אחת האוכלוסיות הטובות ביותר בעולם. [7] בשנת 1998 נקראה שמו של תל אביב ניוזוויק כאחת מעשר הערים המשפיעות ביותר מבחינה טכנולוגית בעולם. [8] מאז שנת 2000, ישראל הייתה חברה ב- EUREKA, ארגון המימון והתיאום הפאן-אירופי של המחקר והפיתוח, והחזיקה בראשותו המסתובבת של הארגון בשנים 2010–2011. [9] [10] בשנת 2010 כתב העיתונאי האמריקאי דייוויד קאופמן כי באזור ההיי-טק ביקנעם, ישראל, יש את "הריכוז הגדול בעולם בעולם של חברות אסתטיקה-טכנולוגיה". [11] יו"ר גוגל אריק שמידט החמיא למדינה במהלך ביקור בה ואמר כי "לישראל יש את מרכז ההייטק החשוב בעולם אחרי ארה"ב". [12]


תנופת ההנפקה העניקה לחברות הזנק טכנולוגיות ישראליות את ההזדמנות לממש את הפוטנציאל שלהן

ככל שעולים עסקים מהשיבוש שנגרם על ידי מגיפת COVID-19, מתברר יותר ויותר כי משבר הבריאות יצר תקופה של התעניינות משמעותית בהנפקות טכנולוגיות ו#8211 וחדי הקרן של ישראל לא בזבזו זמן לדהור לקראת הצמיחה שהחידוש החדש הזה ביטחון המשקיעים יכול להביא.

הרבעון הראשון של 2021 היה עמוס מאוד בבורסה לניירות ערך בתל אביב, כאשר כ -30 חברות השיקו הצעות ראשונות לציבור וגייסו 910 מיליון דולר לאורך הדרך.

שטף ההנפקות הזה בתחילת 2021 כבר עולה על סך כל שנת 2020 מבחינת הכמות, אם כי עם גיוס של 4.5 מיליארד דולר בשנה שעברה, עדיין יש ערך להתעדכן בשווי ההנפקות הראשוניות לציבור ברבעון זה.

עם יותר הנפקות בדרך, מקורות מצביעים על כך שרשות ניירות ערך בוחנת כמויות משמעותיות של טיוטות תשקיפים המבוססות על תוצאות הרבעון השלישי של החברות.

הפריחה בהנפקה של ישראל עשויה לא להיות מפתיעה כאשר מתחשבים בהכנסות ההנפקה הראשונית לציבור עלו לרמות הגבוהות ביותר שלה מאז 2007.

הקלה במידה רבה עלייה בעלויות SPACs, המייצגת חברות לרכישת מטרות מיוחדות ומתייחסת כאשר חברות קליפה נוצרות במטרה לגייס רק כסף באמצעות הנפקות לרכישת עסק אחר, מגמת ההנפקה לא מראה סימני האטה בשנת 2021.


מדוע לישראל יש את הצבא המתקדם ביותר מבחינה טכנולוגית על פני כדור הארץ

בשנת 1950, שנתיים בלבד לאחר הקמת מדינת ישראל, יצאה המשלחת המסחרית הראשונה במדינה לדרום אמריקה.

ישראל זקוקה נואשות לשותפי סחר. בניגוד ליריביה הערבים, לישראל לא היו משאבים טבעיים למימון כלכלתה. לא היה שמן או מינרלים. שום דבר.

המשלחת קיימה כמה פגישות אך בעיקר זכתה לצחוקים. הישראלים ניסו למכור תפוזים, כיריים נפט ושיניים מזויפות. עבור מדינות כמו ארגנטינה, שגידלה תפוזים משלה והייתה מחוברת לרשת החשמל, המוצרים היו די חסרי תועלת.

קשה לדמיין כך נראה הייצוא הישראלי לפני 67 שנים בלבד. כיום ישראל היא מעצמת-הייטק ואחת מיצואניות הנשק המובילות בעולם עם מכירות נשק שנתיות של כ -6.5 מיליארד דולר.

מאז 1985, למשל, ישראל היא יצואנית המל"טים הגדולה בעולם, האחראית לכ -60 אחוזים מהשוק העולמי, שנגררת על ידי ארה"ב, שחלקה בשוק נמוך מ -25 אחוזים. לקוחותיה נמצאים בכל מקום - רוסיה, דרום קוריאה, אוסטרליה, צרפת, גרמניה וברזיל.

בשנת 2010 למשל, חמש מדינות נאט"ו שיגרו מל"טים ישראלים באפגניסטן. איך זה קרה? כיצד הפכה ישראל, מדינה שטרם בת 70, למעצמת -על עם אחת הצבאות הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם שמשנה את האופן בו נלחמות מלחמות מודרניות?

התשובה, אני מאמין, היא שילוב של מספר מאפיינים לאומיים ייחודיים לישראל.

ראשית, למרות גודלה הקטן של ישראל, כ -4.5 אחוזים מהתוצר שלה מוציאים על מחקר ופיתוח, כמעט פי שניים מהממוצע של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי. מתוך סכום זה, כ -30 אחוזים הולכים למוצרים בעלי אופי צבאי. לשם השוואה, רק 2 אחוזים מהמו"פ והגרמניה הגרמנית ו -17 אחוזים מהמימוס וההשקעה בארה"ב מיועדים לצבא.

תרומה מרכזית נוספת היא תרבות החדשנות והיצירתיות בישראל. הישראלים מוכנים יותר לקחת סיכונים מאשר מדינות אחרות. הם מקבלים זאת משירותם הצבאי החובה במהלכו מוטלת עליהם, בגיל צעיר, לבצע משימות לעיתים קרובות עם השלכות קטלניות.

בעוד ילדים ישראלים בני 19 יוצאים למבצעים מאחורי קווי האויב, ניתן למצוא את עמיתיהם המערביים בביטחון המעונות שלהם.

לבסוף, ישראל נמצאת במצב קונפליקט תמידי מאז הקמתה, ולוחמת מלחמה כמעט כל עשור. המציאות הזו, של הגב שלך על הקיר, מחדדת את המוח. הוא מאלץ את הישראלים להיות יצירתיים ולמצוא דרכים חדשניות וכלי נשק לשרוד.

סיירות גבול רובוטיות

The Guardium הוא חלק מקטגוריה חדשה של נשק רובוטי המכונה כלי רכב קרקע בלתי מאוישים או UGVs. ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שמשתמשת ברובוטים אלה כדי להחליף חיילים במשימות כמו סיירות גבול.

כבר כעת, גרסאות UGV פרושות לאורך גבול ישראל עם סוריה בצפון ורצועת עזה בדרום.

הגארדיום מבוסס על רכב דמוי-באגי טומקר ומצויד במגוון חיישנים, מצלמות ונשק. הוא יכול להיות מונע על ידי חייל היושב במרכז הפיקוד קילומטרים משם או לקבל מסלול שנקבע מראש לסיור שלו, מה שהופך אותו לאוטונומי לחלוטין.

רכב קרקע בלתי מאויש של צה"ל, שנקרא גארדיום, מסייר בגבול עם רצועת עזה. צה"ל

השימוש הגובר ברובוטים על ידי צבא ההגנה לישראל הוא חלק מאסטרטגיה גדולה יותר למזער את הסיכון לחיילים במידת האפשר. בנוסף, חיילים דורשים הפסקות, מזון ומים. כל מה שגרדיום צריך הוא מיכל גז מלא. מרכזי כפפות אחרים המשמשים את צה"ל כוללים את שגב, המבוסס על טנדר פורד F-350.

מול מחבלים שמשתמשים במנהרות לחדור לישראל ממקומות כמו רצועת עזה, ישראל מסתמכת גם על מטוסי UGV כמו נחשים רובוטיים שיחליקו למעברים תת -קרקעיים ולמפקדות האויב. הרובוטים ימיינו לאחר מכן את המבנים, ויעניקו לחיילים תמונה מדויקת של אזור קרב לפני סערת המקום.

אותו דבר קורה בים. קבלן ההגנה הישראלי רפאל פיתח ספינת סיור בלתי מאוישת בשם פרוטקטור, המשמשת את ישראל להגנה על נמלי האסטרטגיה שלה וסיור בקו החוף הארוך של הים התיכון.

תוכנית חץ נגד טילים

בשנת 2000 קיבל חיל האוויר הישראלי את סוללת טילי החץ המבצעית הראשונה שלו, מה שהופך את ישראל למדינה הראשונה בעולם עם מערכת מבצעית שיכולה להפיל טילי אויב נכנסים.

הרעיון ליצור את החץ נולד באמצע שנות השמונים לאחר שנשיא ארצות הברית רונלד רייגן הציף את תוכנית מלחמת הכוכבים שלו וביקש מבנות בריתה של אמריקה לשתף פעולה בפיתוח מערכות שיכולות להגן על המדינה מפני טילים גרעיניים סובייטיים.

החץ היה רעיון מהפכני. בשל גודלה הקטן של ישראל וחוסר השטח, כל הטילים הבליסטיים שנפרסים באזור - על ידי סוריה, עיראק ואיראן - יכולים להגיע לכל מקום בתוך המדינה ולהוות איום אסטרטגי ואולי אפילו קיומי. ישראל, טענו היזמים, נזקקה למערכת שיכולה להפיל טילי אויב מעל מדינות שכנות ולספק הגנה כוללת על המדינה היהודית הזעירה.

סוללת טיל חץ צה"ל

לתוכנית היו עליות ומורדות אך קיבלה דחיפה עצומה במימון לאחר מלחמת המפרץ הראשונה בשנת 1991, כאשר סדאם חוסיין ירה 39 טילי סקאד לישראל, שיתק את המדינה ואילץ מיליוני ישראלים למקלטים עם מסכות גז שלהם.

החץ היה רק ​​ההתחלה. כיום, לישראל יש את החץ, הממומן באופן חלקי על ידי ארצות הברית, ליירוט טילים בליסטיים ארוכי טווח, קלע של דוד ליירוט רקטות וטילים שיוטיים לטווח בינוני וכן כיפת ברזל שהוכחה, אשר יירטה מאות מטוסים רקטות קטיושה נורו מרצועת עזה בשנים האחרונות.

ישראל היא המדינה היחידה בעולם שהשתמשה במערכות הגנה מפני טילים בעת מלחמה. מערכות אלו עושות יותר מסתם הצלת חיים. הם גם נותנים להנהגת המדינה "כושר תמרון דיפלומטי", הזדמנות לחשוב ולתכנן אסטרטגיה לפני שיחזרו נגד התקפות טילים.

בעוד שמדינות אחרות השקיעו גם בהגנה על טילים, אף אחת מהן לא יצרה ארכיטקטורה רב שכבתית כמו ישראל.

מיני לווייני ריגול

בשנת 1988 שיגרה ישראל לוויין ריגול ראשון לחלל, וקיבלה חברות במועדון הבלעדי של שמונה מדינות בלבד בעלות יכולות שיגור לווין עצמאיות.

מההתחלה, היו מי שפקפקו בכך שישראל מסוגלת לפתח, לבנות ולשגר לוויין משלה, אך במהלך כמעט 30 השנים שחלפו מאז אותו היום היא צמחה למעצמת לוויינים, המפעילה כיום שמונה לווייני ריגול שונים בחלל.

זוהי יכולת קריטית בהתחשב באיומים שעומדים בפני ישראל ממדינות כמו איראן, שעדיין היא חושדת שתכנן יום אחד לבנות נשק גרעיני.

ישראל נרתעה מבניית לוויינים גדולים ובמקום זאת מתכננת את מה שמכונה "מיני לוויינים", שמשקלם כ -300 קילוגרם (661 פאונד) בהשוואה ללוויינים של 25 טון אמריקה.

לווייני הריגול של ישראל מתחלקים לשתי קטגוריות.

דגם של לוויין Tecsar הישראלי, שמשתמש במכ"ם במקום במצלמה ליצירת תמונות באיכות גבוהה IAI

רוב הלוויינים הישראלים מגיעים עם מצלמות מתקדמות ברזולוציה גבוהה כמו ה- Ofek-9, שהושקו בשנת 2010, שיכולות להבחין בחפצים בגודל של 50 סנטימטר (20 אינץ ') ממרחק מאות קילומטרים.

קטגוריית הלוויינים הנוספת של ישראל מכונה TecSar. לוויינים אלה משתמשים בחיישן צמצם סינתטי, בעצם מערכת מכ"ם שיכולה ליצור תמונות ברזולוציה גבוהה כמעט באיכות זהה למצלמה רגילה.

היתרון שהטכנולוגיה הזו מספקת לישראל הוא אדיר. מצלמה לא יכולה לראות מבעד לעננים או לערפל, אך מכ"מים יכולים לפעול בכל תנאי מזג האוויר ואף יכולים לראות דרך רשתות הסוואה. המשמעות היא שיש לישראל יכולת לעקוב אחר אויביה ולאסוף עליהם אינטליגנציה בכל שעות היום ודרך גשם, ערפל או עננים.

הצלחתה של ישראל בפיתוח לוויינים מתקדמים משכה את תשומת לבו של העולם. בשנת 2005 נכנסו הצרפתים לשותפות אסטרטגית עם חברה ישראלית לפיתוח לוויין, ובשנת 2012 הזמינה איטליה לוויין סיור, ששילם 182 מיליון דולר. על פי הדיווחים, סינגפור והודו רכשו לוויינים ישראלים לאורך השנים.

מזל"טים

הוא מכונה בישראל "מזל"ט שיכול להגיע לאיראן". ה- Heron TP הוא רכב האוויר הבלתי מאויש הגדול ביותר בישראל עם מוטת כנפיים בגובה 85 רגל, זהה למטוס בואינג 737. הוא יכול להישאר באוויר למשך 24 שעות ולשאת מטען של 1 טון.

אף על פי שישראל אינה מודה בכך בפתיחות, האנפת TP נחשבת גם מסוגלת לשגר טילים אוויר-קרקעיים.

ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם שהפעילה מל"טים בפעולות לחימה. השימוש הראשון במזל"טים היה בשנת 1969, כאשר צבא ההגנה לישראל הטיס מטוסי צעצוע עם מצלמות הדבקות לבטנם לאורך תעלת סואץ כדי לרגל אחר מצרים. בשנת 1982 היא טסה במל"ט הקרבי הראשון שלה, בשם סקאוט, בלבנון, שם מילאו תפקיד מרכזי באיתור ונטרול מערכות טילים נגד מטוסים סוריים.

מזל"ט TP אנפה ממריא בישראל. התעשייה האווירית

מבצע זה משך את תשומת ליבו של העולם, וב -1986 סיפקה ישראל לצי האמריקאי את המזל"ט הראשון שלו, המכונה "החלוץ". כמה שנים לאחר מכן, חלוץ אחד עשה היסטוריה כאשר ניהל קבוצה של חיילים עיראקים במהלך מלחמת המפרץ הראשונה. החיילים ראו את המטוס, הסירו את גופיותיהם הלבנות והניפו אותם באוויר. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שיחידה צבאית נכנעת לרובוט.

המל"טים של ישראל חוללו מהפכה בשדה הקרב המודרני. הם עולים חלק קטן ממטוס קרב מאויש - חלקם עד כמה מיליוני דולרים - ומשתתפים היום בכל מבצע שנערך על ידי צה"ל.

מל"טים נותנים לחיילים את היכולת לקבל החלטות מחושבות לפני שהם פולשים לשטח או מסתערים על מתחמי אויב.

לפני שישראל מפציצה בניין ברצועת עזה, למשל, תמיד יש לה מזל"ט באוויר כדי להבטיח שאזרחים לא יהיו בפנים. על פי הדיווחים, הם טסים כמעט מדי יום מעל לבנון, ועקבו אחר לוחמים לחיזבאללה, שלפי ההערכות יש כ -130 אלף טילים המסוגלים לפגוע בישראל.

הטנק הסודי ביותר

עד היום טנק מרכבה הוא אחד הפרויקטים הסודיים ביותר של ישראל. הוא אמור להיות אחד הטנקים הקטלניים והמוגנים ביותר בעולם, ובנייתו החלה מתוך כורח טהור - בריטניה ומדינות אחרות סירבו למכור טנקים ישראליים. אז בשנות השבעים החלה לבנות משלה.

הדגם החדש ביותר-המכונה Merkava Mk-4-הוא המרשים ביותר. הוא יכול להגיע למהירות של 40 קמ"ש ומגיע עם ערכת אבזור מודולרית חדשה, כלומר ניתן להתאים את הטנק עם השריון שהוא צריך על סמך המשימה הספציפית שאליה הוא נוסע.

טנק מרכבה במהלך תרגיל עם חיילי צה"ל בצפון ישראל

אזור, למשל, הידוע כמלא בחוליות טילים נגד טנקים דורש שריון כבד, בעוד מבצע ללא איום של טילים נגד טנקים פירושו פחות. זה גם מאפשר לצוותי הטנקים להחליף שריוני ניזוק בשדה הקרב מבלי להחזיר את הטנק המלא לחנות תיקונים בתוך ישראל.

בשנת 2012 עבר המרכבה את השינוי הגדול ביותר שלה עד שהותקנה מערכת חדשה - בשם Trophy - על הטנק. גביע היא מערכת הגנה פעילה, בעצם מערכת הגנה מפני טילים אישיים לטנק בודד.

Trophy משתמש במכ"ם מיניאטורי כדי לזהות טילים נכנסים נגד טנקים ואז מגדיר ענן של אמצעי נגד-בעצם כדורי מתכת-כדי ליירט אותם. המכ"ם מתממשק גם עם מערכת ניהול הקרבות של הטנק. המשמעות היא שברגע שזוהה שיגור טילים מתקבלים מיד הקואורדינטות של כיתת האויב שמצאה את הטיל, ומאפשרות לטנק להשיב במהירות ובדייקנות.


מאמרים קשורים

מדוע שיתוף המיטות הוא בריא ואימוני שינה הם התעללות בילדים, על פי אנתרופולוג ביולוגי

בתל אביב מרכז קולינרי מתמודד עם השאלה העתיקה: מהו מטבח ישראלי?

'אתה יכול להיות הומו ברוסיה - בסתר. רצינו חיים נורמליים, אז עברנו לישראל '

אז אין חשש שאוכלוסיית ישראל ותיירים תצטמק בעתיד הנראה לעין. ואכן, אנו סובלים מבעיה הפוכה: פיצוץ אוכלוסין. הצפיפות הולכת ומחמירה ואנחנו מותחים את המשאבים עד קצה גבול היכולת. הכבישים פקוקים, עלות הדיור מזנקה ואתרי התיירות שוב עמוסים. כבר היום, עם אוכלוסייה של תשעה מיליון, אין מקום להדביק סיכה לישראל. ובכל זאת, עד שנת 2050 האוכלוסייה צפויה להיות כמעט כפולה מהמספר. בקרוב נעקוף את שבדיה, אולי גם את הולנד ורומניה. בהתחשב בשטח קטן בישראל, זהו תרחיש דיסטופי באמת.

אילן אסייג

המדגרה עובדת

למרות התחזיות הקשות האלה, קשה לראות כיצד ניתן לשכנע את המשפחה הישראלית הממוצעת להביא פחות ילדים. נראה כי הישראלים אוהבים להיות צפופים יחד. במדינות אחרות, כאשר נשים מתחנכות, למשל, זה מוביל לירידה בשיעור הילודה, אך עדיין אין סיכוי שזה יעבוד כאן. אין גם טעם לדבר על אמצעים דרקוניים כגון הגבלת מספר הילדים שיכולים לזוג ולמרבה המזל, ישראל היא לא סין.

התקווה היחידה אם כן היא שהריכוזים הגבוהים יתאזנו איכשהו, או שכמות האוכלוסייה העודפת תעבור אוסמוזה ותעזוב. אם כל כך הרבה מדינות באירופה מתרוקנות בהדרגה, מדוע שלא יצטרכו לקבל עוד כמה ישראלים? ישראל היא מדגרה נהדרת, שיכולה לעזור להזין מדינות אחרות.

נכון להיום, אפשרות זו מנוגדת לחלוטין למדיניות הרשמית כאן: ישראל מעודדת הגירה, לא הגירה. ובכל זאת, זה יכול להשתנות. כבר היום ישראל מספקת מבחינה הלכתית ביציות מאושרות לנשים יהודיות עקרות במערב. יש סוכנויות המתמחות בכך. לא יהיה צורך במאמצי שיווק של ממש למבוגרים, והם יכולים להגר בכוחות עצמם, אך אפשר לעודד אותם בקווים אלה. למעשה, לישראל יש כבר ניסיון בעידוד הגירה, גם אם רק במקרה של מבקשי מקלט מאפריקה. בעידן של אזרחות גלובלית, לא יזיק לישראל לתושבי הייצוא.

בימי הביניים עודדו מלכי פולין את היהודים להתיישב על אדמתם כדי שיתרום לשגשוג כלכלי ולהכנסות הכתר והרסקווס. אפשר לקוות שההיסטוריה תחזור על עצמה. במאות השנים שחלפו המציא המפעל הציוני מוצר חדש וייחודי: הצבר הישראלי. הם שזופים, קוצניים, מלאי חיים, יוזמה ויצירתיות. הבעיה היא שזה קצת צפוף עבור הצבר במולדת. למרבה המזל יש הרבה מקום בקוריאה ורומניה.


ההייטק גורם לישראל לחלום על תעשיות אחרות

כלכלת ישראל עברה מספר שינויים מאז שהקימה המדינה, לפני כמעט 70 שנה. תפוזים מיפו סימלו את הייצוא של המדינה עד שנות השבעים. הטקסטיל מילא תפקיד גדול והוא ידוע ברמה הבינלאומית בסחר היהלומים ובמעמדו החזק כיצואן נשק.

כעת לתנופת ההיי-טק שישראל חווה במשך כשני עשורים יש פוטנציאל להפוך אותה לשחקנית בתעשיות רבות שבהן באופן מסורתי היא לא הצטיינה באופן בולט במיוחד, אומר אבי חסון בראיון ל- CNBC. הוא היה, עד אפריל, יו"ר רשות החדשנות הישראלית, כיוון ששמם של המדען הראשי נקרא בשנה האחרונה די ברורה.

& quot הגדרות מסורתיות של הייטק ולואו-טק מיושנות. הכל נהיה טכנולוגי. אין מגזר אחד שאינו מופרע, או שאינו מרוויח מחדשנות, "אומר חסון. הוא מספר כיצד, במהלך כהונתו בת שש השנים, הוא ערך ביקורים יומיים של מנהלי חברות רב לאומיות מכל מיני תעשיות, בחיפוש אחר טכנולוגיה חדשה.

היתרון של ישראל בחדשנות מתואר על ידי הדירוג מספר 2 במדינה בנושא בדו"ח התחרותיות העולמית בפורום הכלכלי העולמי. דירוג התחרותיות הכולל של ישראל היה במקום ה -24, לפני כמה כלכלות גדולות, כמו סין ודרום קוריאה, אבל הרבה אחרי רוב אירופה המערבית, ארה"ב וכמה כלכלות אסיאתיות.

הבריאות היחסית של תעשיית ההיי-טק בישראל מתווכחת בעצמה מאוד בקרב אנליסטים וצופים. דו"ח רשות החדשנות לשנת 2016, בהסתכלות על הירידה היחסית בישראל בשלושה מדדים מובילים בשנת 2015, אפילו נשמע אזהרה: & quot קשה להתעלם מהתמונה הכוללת המצביעה על שחיקה במצב התחרותי בישראל. & Quot

מצב הרוח התבהר במידה ניכרת מאז, כאשר התעשייה גייסה השקעות שיא בשנת 2016 ולאחר מכן במרץ השנה ראתה את העסקה הגדולה ביותר בהיסטוריה שלה עם רכישת חברת טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית Mobileye.

לא משנה מה התנודות במעמדה הגלובלי היחסי, ההייטק נותר מוביל בכלכלה הישראלית. היא מהווה כמחצית מהיצוא התעשייתי של המדינה. אבל, מזהיר חסון, יכול להיות שזה לא מספיק.

"זה הישג אדיר, מוביל בעולם, פרודוקטיביות גבוהה וכו '. אך היא מעסיקה רק כתשעה אחוזים מכוח העבודה ושאר חלקי המשק אינם מתפקדים היטב, למשל בפריון שלהם, בקישוריותם לרשתות הערך העולמיות ", מציין חסון.

הוא אומר כי נתונים מאקרו-כלכליים מראים כי קיים פער פריון גדול בין כמה ענפי התעשייה המסורתיים בישראל לבין עמיתיהם ב- OECD. כמו כן, היכולת של תעשיות מסורתיות יותר בישראל לגשת לשווקים בינלאומיים היא מוגבלת.

רשות החדשנות מנסה לטפל בבעיה באופן פעיל. הוא אומר: "אנחנו יצרנו מספר תוכניות המכוונות לתעשיות המסורתיות, כמו מזון ופלדה וטקסטיל ופלסטיק, שמנסות באמת להצית חדשנות במגזרים אלה. אותו דבר לגבי תחום השירותים, דברים כמו פיננסיים וגם בנייה. & Quot

לתעשיות המסורתיות יש סיבות רבות ומגוונות לכך שלא תמיד הם יכולים לחדש במהירות שהם רוצים. יש להם, למשל, הרבה פחות גישה להון, הן מקומית והן בינלאומית מאשר מגזר ההייטק.

כשאתה בא ואומר תנו לנו לעשות פרויקט R & ampD בסיכון גבוה שבעוד שלוש שנים וזמן, אם יצליח, ייקח אתכם לשוק הבינלאומי, יש קפיצת אמונה שצריכה לקרות ", אומר חסון. רשות החדשנות הציגה אמצעים למתן סיכון זה.

ישראל, ומכסות לעולם לא יהיו מעצמת ייצור, כמו ארה"ב וגרמניה, אומר חסון. אבל זה לא אומר שהיא לא יכולה להצליח בתחומים תעשייתיים אחרים, בעזרת הייטק.

& quot

& quot היום עובדים 15,000 איש בתעשיות הטקסטיל בישראל. אבל אם בוחנים את החברות, אלה לא חברות לואו-טק. זה סיבים חכמים, לא ארוגים, כל מיני טקסטיל די הייטק. אותו דבר לגבי מזון, ואותו דבר לגבי פלסטיק אגב, שהצליח בצורה יוצאת דופן מבחינת הביצועים הגלובליים שלו. & Quot

פוטנציאל החדשנות אינו מוגבל לתחומים שבהם ישראל כבר עוסקת. ההייטק מביא תעשיות חדשות למדינה, אומר חסון. זה יכול לקרות כאשר חברות בינלאומיות גדולות ירכשו חברות הייטק ישראליות.

הוא מזכיר את Mobileye וחברות טכנולוגיות נהיגה אוטונומיות אחרות כדוגמה לאופן שבו ישראל יכולה לקבל גישה לתעשיות חדשות שלמות: לפני עשר שנים ישראל לא הייתה שחקנית בתחום הרכב, עכשיו הייתי טוען שהיא שחקנית מובילה. למה? בעיקר בגלל שהמכונית הפכה לדיגיטלית, מחוברת ואוטונומית ואת החלק הזה אנחנו יודעים לעשות גם אם איננו מומחי רכב. אותו דבר לגבי בריאות דיגיטלית והרבה סקטורים שבהם השחקנים מחפשים חדשנות. כיום ישראל בולטת לפחות כמקום לבקר בו כשאתה שוקל להתרחב. & Quot

אותו דבר יכול להיות נכון בתעשיית ההייטק. Acquisitions can actually help create new export opportunities, he says: "There are acquisitions that are now exporting billions of dollars outside Israel and employing a lot of people and I don't know if that would have been the case if the companies had remained independent."

Amid all these developments, Asia will play an increasingly important role for Israel, says Hasson. The Innovation Authority has made it a target, not only in terms of market but also as a place for collaboration in innovation. Asian interest in Israel over the last two to five years has been "staggering", he says.

There's a high degree of complementarity between Israel and countries such as China and Japan, even though these are very different, says Hasson: "Israel always supplies that cutting edge, out of the box innovation and there you have the scale-up, the manufacturing and, naturally, the understanding of the local market."

He counts making headway in the region as one of his achievements in office. "You can really see that happening for Israel in a big way, in China, India, Japan, Singapore, South Korea and so on," he says with evident enthusiasm.


From 1950s rationing to modern high-tech boom: Israel’s economic success story

Shoshanna Solomon is The Times of Israel's Startups and Business reporter

From a war-torn nation struggling for survival and lacking natural resources, the biblical land of milk and honey has become a technological powerhouse which has seen economic growth for 15 consecutive years.

“We can stop and look back with satisfaction” at the “amazing achievements made by the Israeli economy in the 70 years of the State’s existence,” Bank of Israel Governor Karnit Flug said at a press conference in Jerusalem in March.

Israelis’ standard of living has risen from 30 percent of Americans’ standard of living at the time of the state’s founding to 60% today.

Israel’s economy has experienced a yearly average growth of 3.3% since 2000, higher than in many OECD countries, partly driven by a strong population growth. Its labor market is close to full employment and the unemployment level is the lowest it has been in decades.

Israeli tech firms raised record funds in 2017 and the year saw $23 billion worth of company exits, defined as merger and acquisition deals and initial public offerings of shares. The nation has some 94 companies listed on the Nasdaq exchange.

The country’s population surged from 806,000 at the founding of the nation to 8.84 million today, and the state has absorbed some 3.2 million immigrants over the years. Life expectancy for Jewish men jumped to almost 81 years from 65 in 1949, and for women to just over 84, compared with just below 68 in 1949. The nation is ranked the 11th-happiest country in the world, and, to top it all, it has also found natural gas reserves off its shores, which will help lead the tiny country to energy independence. (See related story for economic data.)

If you look at the “big picture, at the perspective of 70 years,” the Israeli economy by and large “clearly did very well,” said Omer Moav, professor of economics at the University of Warwick in Coventry, UK, and at the IDC Herzliya, in a phone interview.

The country has gone from a “chronic balance of payments,” huge debt, and runaway inflation to “a balance of payments surplus, a surplus of assets over liabilities, and inflation that we would like to be a little higher,” Flug said.

And all of this has taken place while absorbing and resettling huge waves of immigrants and fighting off hostile neighbors.

How did this come to pass?

Israel’s economic success is due to a number of factors that have merged to bring the nation to its current state.

A lack of natural resources pushed its dwellers to find alternative ways to cope, leading to the development of drip irrigation and water desalination plants — technologies that are now sold globally.

The wars the country has fought have led the nation’s military to develop cutting edge technologies that have also permeated the civilian sphere, creating the basis of Israel’s thriving tech scene.

The country has also managed to absorb huge waves of immigration, and this population surge has contributed to a mix of cultures and languages — from Russian to Arabic and Ethiopian and English — that have remained distinct as much as they have melded, creating friction at times but also a fertile ground for innovation.

The impact of the immigration was such that “there had to be rationing of resources in the early 50s, like oil and food,” said Prof. Eytan Sheshinski, an emeritus lecturer in economics at the Hebrew University of Jerusalem in a phone interview.

This rationing continued well into the 60s, with the government deeply involved in the economy. From 1950 through 1955, Israel’s economy grew by about 13% each year, and just under 10% in the subsequent years into the 1960s, according to “Start-Up Nation,” a book by Dan Senor and Saul Singer that documents the story of Israel’s “economic miracle.”

The government provided jobs and set up infrastructure projects using money from overseas, mainly from Jews abroad but also from German reparations given as compensation for Nazi crimes. “These were critical to the economy” and helped build roads, ports and trains, Sheshinski said.

Then, in the 70s, inflation started. The 1973 Yom Kippur war forced the country to recruit most of the labor force to the military effort for up to six months, bringing business activity to a halt. Government policies that artificially propped up salaries led to ballooning debt, and tax rates were raised.

Hyperinflation hit in the early 80s and in 1984 it reached 445%. This “disrupted the function of the economy — and there was a large deficit in the balance of payments,” Sheshinski said. In 1985 a stabilization plan led by finance minister Shimon Peres together with US secretary of state George Shultz and IMF economist Stanley Fischer, was set up to reduce public debt, curb government spending, and start a spurt of privatization of government-owned companies.

The program “froze prices and wages and stopped inflation,” Sheshinski said. “The privatization created a competitive industry and continued well into 1990s.” At the same time the government undertook a program of liberalizing the economy, opening the Israeli markets to imports and lifting curbs on the currency.

“Israel became part of the global economy,” Sheshinski said. Because of the small size of the economy, the industry focused on foreign markets, boosting Israel’s exports. In the 1990s the government also had the foresight to set up a program called Yozma, which helped create a local venture fund industry that invested in burgeoning Israeli technologies.

Then, the boom of the internet broke down geographic barriers and Israeli entrepreneurship mushroomed.

“The internet very much suited the Israeli character and many young people entered the field,” said Yossi Vardi, an Israeli entrepreneur and investor who backed Mirabilis, the founders of ICQ, the first instant messaging program for the web. It was sold to America Online in 1998 for some $300 million.

“Israel is a small country with no local market, and the barrier to entry for the internet was very low some managed, others failed, but it inspired people,” Vardi said in a phone interview.

A wave of immigration in the 90s brought with it more than 900,000 new immigrants, many of them engineers, professors and scientists from the former Soviet Union who fed Israel’s nascent tech scene with much needed professional skills.

“Our ability to absorb immigrants and integrate them is something not many other countries have done,” said Yaniv Pagot, an economist and head of strategy for the Ayalon Group, an Israeli institutional investor. “This is an achievement that has huge economic implications and also long term social impact.”

It was a combination of venture capital money, the internet, an influx of engineers and scientists, hardheadedness and determination, and years of thinking out of the box to finding solutions to pressing needs that has led to Israel’s thriving tech industry.

The main achievement of Israel’s economy is that “we have gone from being a very poor weak and small country, 70 years ago, to an innovation powerhouse, globally known as a center for startups and innovation,” said Saul Singer, the co-author of “Start-Up Nation.”

Not only does Israel have “the highest density of startups of any country in the world,” he said, “Israel’s startup ecosystem continues to grow and attract more investment and large companies from all over the world, who are buying up Israeli technologies and are setting up research and development centers locally.”

At the end of 2017 there were 365 active foreign R&D centers operating in Israel, including giants like Google Inc., Facebook, Intel Corp., and Apple. Intel’s massive $15.3 billion acquisition of Mobileye, a Jerusalem-based developer of advanced vision and driver assistance systems, in March 2016 is testament to the mark Israeli technologies have made globally.

If, however, Israel’s tech scene is the most evident sign of its success, there are other major factors that have contributed to the flourishing of its economy. Israel has set up solid regulatory and financial institutions like the Bank of Israel, commercial banks, the Israel Securities Authority, and the Finance Ministry that are “first class and at global standards,” said Ayalon’s Pagot. These systems have been tested in crisis situations and have proved themselves.

A plethora of talented people with world-class skills set up and lead an “economic system that works,” he said.

In addition, Pagot said, and possibly most importantly, for the past 20 years or so, Israel has also implemented a policy of fiscal restraint that has kept budgets in check.

“Perhaps one of Israel’s greatest economic achievements is having attained a credibility for fiscal discipline,” said Pagot. “Today this is something we take for granted, but it should not be. The Israeli governments have been managing a responsible fiscal policy – staying within the budget and lowering government deficit, without breaking out of the set framework.”

While in the early 2000s Israel’s ratio of debt to GDP was around 110%-115%, today it is around 55%, he said.

“This lower debt-to-GDP ratio is the basis for lower financing costs to the country and to companies and is the basis of investor confidence in the Israeli economy,” Pagot said. “This is not something the public really realizes, and it is not a sexy subject. It is like talking about the chip or processor within the computer. Users see the computer, but not the chip. But it is the chip that allows the computer to work. So, people tend to talk about the easily noticed achievements, like the technology boom, but this lower debt-to-GDP ratio is the heart of the economy.”

Big challenges lurk ahead

Still, while Israel celebrates its economic achievements, it faces urgent challenges that need to be addressed to ensure the nation’s continued prosperity.

GDP per capita, although it has risen, is still 24% lower than the average in other advanced economies, and while it grew more rapidly than the average in those countries from 2008 to 2013, in recent years growth rates have tracked those of other economies, according to Bank of Israel data.

Worker productivity is low compared to other developed countries, and the gap has not closed over the years, according to the Bank of Israel. The main reasons for this are over-regulation and a bureaucracy that hinders businesses: Israel came in at 54th out of 100 overall in the 2018 World Bank Ranking for ease of doing business, and its infrastructure does not match the needs of the growing economy and the local industry. For example, inadequate public transportation creates a barrier to expanding the labor market by making it harder for people to travel to their jobs.

And perhaps most importantly, the technical skills of the bulk of the citizenry — notably those 15 and older — are poor, hampering their ability to function in the digital environment. Ironically, in the Startup Nation, most people still don’t know how to handle online banking or use the internet well.

Some population groups lag far behind the average in numeracy, literacy, and problem-solving — namely, ultra-Orthodox Jews and Arab Israelis. This is reflected in high wage inequality.

“When you look at the skills, which is the ability to read and write the ability to do basic math, to handle tech, Israel is actually on average way behind the typically developed country,” the economist Moav said. In addition, he added, after the sweeping reforms of the mid-80s and 90s in Israel, not many grand economic gestures have been made by subsequent governments. “By and large there isn’t much happening in recent years.”

The Israeli economy has huge potential, he explained, but the government is not doing enough to cut regulation and fight the “extremely powerful” labor unions, and is “failing consistently in taking care of Israeli transportation issues.”

The greatest woes ahead, however, could come from the fact that Israel’s high-tech engine is losing steam due to a lack of skilled workers.

“The big shortage in terms of expanding the startup ecosystem is human capital,” said Singer. “That is the only thing stopping us from growing substantially and it is the only threat to the system. To increase our human capital we must include groups that have been underrepresented in high tech: women, Arabs, and the Haredim.”

The ultra-Orthodox and Arab populations, among the poorest in Israel today, are expected to constitute half of the population by 2059, according to the OECD.

“We need to improve our educational system — we can and we need to reinvent education for the 21sth century — and if Israel does this it will greatly increase our human capital. And I mean not just urging people to study math and science. It is deeper than that. We need to reinvent education for the current age. Our education system, like every other in the world, is stuck in the industrial age, not designed for our world today.”

אני אגיד לך את האמת: החיים כאן בישראל לא תמיד קלים. אבל זה מלא יופי ומשמעות.

אני גאה לעבוד ב"טיימס ישראל "לצד עמיתים ששופכים את ליבם ביום יום, יום אחר יום, כדי לתפוס את המורכבות של המקום יוצא הדופן הזה.

אני מאמין שהדיווח שלנו נותן נימה חשובה של כנות והגינות שחיוני להבין מה באמת קורה בישראל. זה לוקח הרבה זמן, מחויבות ועבודה קשה מהצוות שלנו כדי לתקן את זה.

התמיכה שלך, באמצעות חברות ב- קהילת טיימס ישראל, מאפשר לנו להמשיך בעבודתנו. האם היית מצטרף לקהילה שלנו היום?

שרה טאטל זינגר, עורכת מדיה חדשה

אנחנו ממש שמחים שקראתם מאמרים ב- X Times of Israel בחודש האחרון.

לכן אנו באים לעבודה מדי יום - כדי לספק לקוראים בעלי אבחנה כמוך סיקור חובה על ישראל והעולם היהודי.

אז עכשיו יש לנו בקשה. שלא כמו כלי חדשות אחרים, לא הקמנו קיר תשלום. אך מכיוון שהעיתונאות שאנו עושים היא יקרה, אנו מזמינים קוראים שעבורם הפך "טיימס ישראל" חשוב לסייע לתמוך בעבודתנו על ידי הצטרפות קהילת טיימס ישראל.

תמורת $ 6 לחודש אתה יכול לעזור לתמוך בעיתונאות האיכותית שלנו בזמן שאתה נהנה מ- Times of Israel נטול פרסומות, כמו גם גישה לתכנים בלעדיים הזמינים רק לחברי הקהילה של Times of Israel.


Billionaire Israel Englander Bets on These 2 Penny Stocks

Let’s talk about risk, reward, and pennies. The three are related, of course. There’s no reward in the stock market without taking on some risk – and penny stocks offer investors an optimum combination of both.

The ‘pennies’ are the lowest cost stocks on the public markets, typically priced below $5 per share. At such a low share price, even a small gain – a share price increase of mere pennies – can quickly translate into a high-percentage return.

However, there is a but here. The critics point out that there could be a reason for the bargain price tag, whether it be poor fundamentals or overpowering headwinds.

So, how are investors supposed to determine which penny stocks are poised to make it big? Following the activity of the investing titans is one strategy.

Enter Israel “Izzy” Englander, who is widely known for his impressive stock picking abilities. Englander expressed interest in the stock market since he was young, and in 1989, co-founded hedge fund Millennium Management with Ronald Shear. Using a broad range of strategies involving a variety of predominantly liquid asset classes, Englander was able to take the $35 million the fund was started with and turn it into a $45+ billion Wall Street behemoth. With an estimated net worth of $9.6 billion in 2021, it’s no wonder Wall Street focus locks in on the guru when he makes a move.

Taking all of this into consideration, we used TipRanks’ database to take a closer look at two penny stocks Englander snapped up recently. The platform revealed that both Buy-rated tickers have earned the support of some members of the analyst community as well.

T2 Biosystems (TTOO)

We’ll start in the healthcare industry, where T2 Biosystems is working to revolutionize diagnostics. The company offers diagnosticians and medical labs a range of devices based on its T2 Magnetic Resonance (T2MR) tech to quickly and accurately diagnosis a variety of septic illnesses. As the company notes, sepsis claims more lives annually than AIDS, breast cancer, and prostate cancer combined. Rapid and accurate diagnosis is the key for patient survival, and this is the niche that T2 aims to fill.

The company’s technology enables diagnostic blood tests with results available in a matter of hours, compared to the 1 to 5 days currently taken by most medical lab tests. Available testing products include the T2Bacteria Panel and the T2Candida panel, which are the only FDA-approved blood tests for septic agents that do not need to wait for a blood culture. A T2SARS-CoV-2 Panel is also available, using upper respiratory samples.

T2 has an active product pipeline, with rapid diagnostic tests on the drawing board for a variety of illnesses. Upcoming products include the T2Cauris panel and the T2Resistance panel. These testing products are currently designated for research use only (ROU) in the US. The T2Lyme panel, which will allow for faster diagnosis of the difficult-to-determine Lyme disease, is at an earlier stage of the development.

All of T2’s products operate on the same T2Dx instrument, allowing for interchangeability in the lab environment. The device offers a simple user interface, and operates with just 4ml of whole blood. T2 boasts that its device is in use in more than 200 hospitals worldwide.

In the first quarter of 2021, T2 saw top-line revenue grow by 173% year-over-year, to $7 million. This was driven by a 345% yoy increase in product revenue, to $4.7 million. Sepsis test utilization in the US rose by 85% yoy in the quarter, showing increasing acceptance of the device and technology.

Izzy Englander is among those that have high hopes for this healthcare name. In Q1, Englander's Millennium picked up over 1.36 million shares of TTOO stock, now valued at $1.5 million. This increased Englander’s stake in the company to 2.68 million shares, with a market value of $2.9 million.

5-star analyst Charles Duncan, of Canaccord, also counts himself as a fan. Duncan gives TTOO shares a Buy rating along with a $3.50 price target. This target conveys his confidence in TTOO's ability to soar 212% higher in the next twelve months. (To watch Duncan's track record, click here)

“T2’s +345% Y/Y product revenue growth is a positive datapoint for the company's post-pandemic commercial strategy, which is being supported by a scaling to just under 10 direct sales reps in Q1. We view the acquisitions of Cepheid, BioFire, GenMark, and Luminex as validation that the hospital lab is an attractive industry segment, given clinicians’ (and patients’) desire to shift away from centralized testing strategies to a more decentralized approach. With these four companies off the table, T2 should benefit from scarcity value. Separately, a more aggressive approach towards commercial execution should marry well with rising awareness around antimicrobial resistance and sepsis, in a post-pandemic environment that prioritizes infectious disease diagnostics," Duncan noted.

It turns out that other analysts also have high hopes. With 4 Buys and a single Hold, the word on the Street is that this stock, which currently going for $1.10 apiece, is a Strong Buy. In addition, the $2.83 average price target puts the upside potential at 156%. (See TTOO stock analysis on TipRanks)

Sesen Bio (SESN)

The second stock we’re looking at, Sesen Bio, is a pharmaceutical company. Sesen works in the cancer treatment segment, developing antibody-drug conjugate therapies. The program takes a fusion protein approach, tethering tumor-targeting antibodies to cytotoxic proteins. The result is a single protein molecule that kills cancer cells with minimal toxic effects on the body – and that generates a complementary response from the patient’s natural immune system.

Sesen’s pipeline currently includes one drug candidate, vicineum, which is under investigation on several tracks concurrently. The main track, which has completed clinical trials and initiated the submission process of the biologic license application (BLA), is for the treatment of non-muscle invasive bladder cancer. The BLA was accepted for filing by the FDA this past February, and the company is on track for potential approval on August 18, 2021. European approval of vicineum for bladder cancer treatment is expected early in 2022.

The company’s other pipeline projects are at earlier stages. Vicineum is under investigation as a treatment for head and neck cancers, and is in Phase 2 trials. Other investigative tracks remain at pre-clinical stages.

Clinical-stage biopharma companies are always highly speculative, and in this case, Englander did not mind speculating. In Q1, his firm bought 987,926 shares of SESN, increasing its stake in the company by 156%. Englander’s holding in Sesen is now valued at $2.9 million.

Weighing in on SESN for H.C. Wainwright, 5-star analyst Swayampakula Ramakanth sees an opportunity as well.

"Given the favorable risk/benefit profile of Vicineum demonstrated in the Phase 3 VISTA study, we believe the drug has a high likelihood to receive regulatory approvals from the FDA and EMA. Sesen is actively preparing for the potential launch of Vicineum. The company has selected Syneos, a leading contract sales organization, as a partnerto build and manage a 35-people sales force to target approximately 2,000 high prescribers of BCG. We expect the drug to be commercially available immediately upon approval. We project Vicineum to achieve risk-adjusted sales of $516M by 2030E, growing from $9M in 2021E," Ramakanth opined.

Ramakanth’s comments support his Buy rating on the stock, as does his $8 price target. At current valuations, that target implies an upside potential of 170% for the next 12 months. (To watch Ramakanth’s track record, click here)

Sometimes, the penny stocks can slide under the radar this one has attracted only two recent analyst reviews. Both agree, however, that this is a stock to buy, making the Moderate Buy consensus unanimous. The shares are priced at $2.94 with a $7.50 average price target that suggests an upside of 155% in the coming year. (See SESN stock analysis on TipRanks)

To find good ideas for penny stocks trading at attractive valuations, visit TipRanks’ Best Stocks to Buy, a newly launched tool that unites all of TipRanks’ equity insights.

כתב ויתור: The opinions expressed in this article are solely those of the featured analysts. The content is intended to be used for informational purposes only. It is very important to do your own analysis before making any investment.


Israel is a tech titan. These 5 charts explain its startup success

What do the following have in common: the USB flash drive, the first Intel PC processor and Google’s Suggest function, which automatically completes the search box text.

All three were invented in Israel.

And they are just the tip of the iceberg when it comes to Israel’s tech prowess.

Despite being smaller than the US state of New Jersey with fewer people, Israel punches well above its weight on the global tech stage.

Israel has about 4000 startups, and raises venture capital per capita at two-and-a-half times the rate of the US and 30 times that of Europe.

Here are five charts that help to explain Israel’s success.

This infographic reveals some of the reasons that prompted journalists Dan Senor and Saul Singer to write the 2009 bestseller Start-up Nation: The Story of Israel's Economic Miracle.

After the US and China, Israel has most companies listed on the tech-focused NASDAQ stock exchange.

According to OECD figures, Israel spends more money on research and development as a proportion of its economy than any other country -- 4.25% of GDP against second-placed Korea's 4.23%.

Israel’s tech companies raised an all-time record $4.8 billion in venture capital last year. Software companies were the largest users taking a third of the VC cash in 2016.

האם קראת?

As this 2010 chart from The Economist shows, Israel has a strong track record of standing head and shoulders above other nations in terms of venture capital raised per head of population.

This trend has continued in recent years, with Israel being among the top global performers for overall VC raising in both 2014 and 2015.

Billion-dollar startups

Between 1999 and 2014, Israelis started 10,185 companies, 2.6% with annual revenues of more than $100 million. Several have become billion-dollar companies, such as traffic app Waze, which was acquired by Google.

This entrepreneurial spirit doesn’t end in Israel. As this chart shows, when Israelis head abroad – in this case the US – they are among the most likely immigrant founders of billion-dollar companies.


An entrepreneurial ethos

In their first years of existence, successful startups follow a well-trodden path, burning through cash reserves to develop a product and capture market-share, before rocketing up to and beyond the point of breaking even. The “J-curve” is a bumpy ride that few conventional lenders or banks have the stomach for. Instead, it is venture capital (VC)—from angel investors to venture funds, and even equity crowdfunding—that provides the kindling.

The US is a leading VC market, with US$100bn invested in 2018 alone, but Israel wins the gong for “VC intensity”—funding per capita was US$674 in 2018, more than double the US rate of US$303. 1 Despite having a population of just 8.7m people—smaller than that of New Jersey—Israel churns out innovation on a global scale. The country is the birthplace of the first Intel PC processor and Google’s Suggest function, and has raised tech giants such as Waze, a navigation app, and WeWork, a provider of shared workspaces.

On first inspection, Israel’s relatively small size has clear economic benefits: investors can find ideas at lightning speed while the concentration of brains encourages collaboration. The investor and tech communities are also geographically compact, centred predominantly in Tel Aviv, the country’s commercial centre. But a closer look at Tel Aviv reveals a unique innovation ecosystem, made up of entrepreneurs and investors with a shared sense of responsibility to advance the country’s technological prowess.

“Israel’s tech ecosystem is characterised by a ‘can-do’ attitude, and perhaps the most important differentiating factor is how the Israeli ecosystem embraces failure,” says Amos Meiri, co-founder and CEO of Colu, a blockchain startup that raised US$30m earlier this year. 2 “In fact, it is almost viewed as a necessary step towards success.” Entrepreneurs or startup CEOs who have suffered setbacks are valued for their crucial experience and lessons learned, he says. “The effect of this is that people are more inclined to take risks and experiment.”

Israel’s tech ecosystem is characterised by a ‘can-do’ attitude, and perhaps the most important differentiating factor is how the Israeli ecosystem embraces failure.

Ludivine Nornberg, CEO of Pictet’s representative office in Tel Aviv, characterises Israelis as risk takers. “One difference compared to Europe is that people not only tolerate failures, but even value them, whereas in Europe people can be ashamed of it,” she says. “Waze was a rollercoaster business until it reached success they are proud of the fact they have overcome failures”.

Ms Nornberg believes Israel has a culture of “building from scratch” that contrasts with other innovation hubs, like Switzerland (where Pictet is based), which excel in optimisation. While both countries rank high in global innovation indices, they operate from polar opposite perspectives. “In Switzerland, we have big innovative corporations. Israeli DNA is more about creating companies. The Swiss are experts in improving a product. Israelis are masters of disruption.”

MIsrael is also helped by a “play it forward” culture, in which successful entrepreneurs frequently mentor and support the younger generation. “A lot of serial entrepreneurs become angels after their success,” says Ms Nornberg, pointing to Yossi Vardi, Israel’s so-called “tech godfather”, who has invested in over 85 high-tech companies, including his son’s firm, ICQ, the world’s first instant messaging platform. ICQ would go on to be snapped up by AOL in 1998 for US$400m.

Mr Vardi was an early proponent of Israeli entrepreneurs looking for a quick exit when big multinationals made an offer. But to reach that stage, startups need support, and the veteran investor believes that “a strong feeling of joint destiny” 3 is key for Israeli start-ups to survive the J-curve. Some CEOs are even proud to see their staff leave to pursue entrepreneurial ventures, Ms Nornberg observes. “They see them as the next generation who will go on to develop the startups of tomorrow and the new brains Israel needs.”

Israel was built almost from scratch in the aftermath of World War II, without much infrastructure or natural resources. The Jewish population, many of whom were refugees from Europe, quickly set to work, with agricultural communes known as “kibbutzim” successfully bringing food to an arid climate. The country’s science and technology capacities advanced owing to high investment in education and R&D, and occasional demographic fillips, like the inflow of highly educated Russian immigrants after the end of the Cold War. 4

Israel’s culture of ambition was also a product of necessity. Lack of access to oil markets in the Middle East prompted the country, as far back as the 1950s, to be one of the earliest innovators in solar power—an industry in which it is today a world leader.

Although the story of Tel Aviv and Israeli progress is a product of past necessity, there are lessons for other countries and aspiring innovation hubs of today. A recognition of the value of failure can be engendered through regulations as much as through softer factors such as culture. Some countries have laws that trap businesses in lengthy court procedures and even send borrowers to jail for bankruptcy and commercial failures, which is hardly likely to encourage risk-takers—or their potential backers. 5

Although few countries can benefit from the physical compactness of Israel, and Tel Aviv in particular, they can quicken the flow of money to founders by simplifying regulations, including across borders. Recognising the imperative of pace, the EU has moved towards a common framework for continental VC to include issues like the marketing of funds and the categories of investors allowed to take part. 6

China, the opposite of Israel in physical size and population, also sees the vital role of venture financing as it develops its own ecosystem. The government has even developed its own VC funds to bring market discipline to the state-owned enterprise sector and to drive progress in emerging industries, including robotics and AI. The plan even includes requirements that provincial-level funds be invested in local startups to boost innovation in specific cities. 7,8

A shared sense of history and community has given Israel a unique culture of innovation. Countries looking to develop their own entrepreneurial communities should start by considering which elements startups need to survive the J-curve, and what brings them closer together.


צפו בסרטון: 019 פרסומת (מאי 2022).